תרנגול שמתנהג כמו נסיך
(סיפור יפה שסופר לי מזמן והיום הוזכר לי שוב ע"י המורה שלי.)
מספרים על כפר בהודו, שהנסיך שמשל בו, נטרפה עליו דעתו והוא היה משוכנע למעלה מכל ספק שהוא תרנגול.
במסגרת האמונה החדשה שהציפה אותו, הוא פשט את בגדיו והתנהג כמו תרנגול, התהלך כמו תרנגול וניקר זרעונים, ממש כמו תרנגול.
במהלך סעודה חשובה בכפר הוא זחל אל מתחת לשולחן וכמנהגם של בעלי כרבולת, ליקט פרורי אוכל מלכותי שנפלו מסעודת המלכים שהתנהלה מעל השולחן.
לא הועילו כל הפצרותיהם של משתתפי הסעודה הנכבדים, להציע לו שיעלה חזר אל כס נסיכותו שלצד השולחן, הנסיך בשלו מתנהג כמו גבר – עם כרבולת.
לאור המצוקה החדשה, התכנסה ישיבת חרום של מועצת חכמי וזקני הכפר, לטכס עיצה מה לעשות בנסיך שחושב שהוא תרנגול, ומשלא נמצא פתרון, פנו אנשי הכפר אל יוגי חכם שנחשב מורה דגול ובצר להם ביקשו את עזרתו.
היוגי הקשיב לסוגיה המורכבת ואמר לאנשי הכפר המודאגים שהם יכולים לראות את
העניין כסגור – הוא יטפל בנסיך.
הוא הגיע אל מקום הסעודה וראה את הנסיך עסוק בשלו מתחת לשולחן.
כשלב ראשון פשט גם היוגי את בגדיו (למורת רוחם של אנשי הכפר הטרודים שמא מחלת התרנגוליות מדבקת), זחל מתחת לשולחן והחל ללקט פירורים ביחד עם הנסיך ואגב כך, לפתח עימו שיחה, אודות האושר שבלהיות תרנגול, טיב הפירורים וכ' ואגב שיחת חולין שכזו והתיידדות עם הנסיך, טען שלהיות תרנגול זה אמנם כיף, אבל קריר קצת להסתובב כל היום בלי בגדים. הוא הציע לנסיך בחברות להצטרף אליו ולהיות ביחד איתו תרנגולים שלובשים מכנסיים. הנסיך לא התנגד. "בוא נהיה תרנגולים שלובשים חולצות" הציע היוגי. "בסדר" אמר הנסיך משלא מצא שום סיבה לסרב. "אתה יודע מה, בוא נהיה תרנגולים שיושבים על כסאות לצד השולחן" הציע המורה, והתרנגול שכבר היה מאוד מיודד עם הגורו הסכים בשמחה.
"עכשיו", אמר הגורו, "בוא נהיה תרנגולים שמתנהגים כמו נסיכים" והנסיך – הסכים, והפך להיות נסיך שחושב שהוא תרנגול שמתנהג כמו נסיך.
הסיפור הזה, הוא אלגוריה טובה למצבינו.
גם אנחנו פורושות/ נשמות/ נסיכים שרוב הזמן מאמינים בכל ליבנו שאנחנו משהו אחר, ומתנהגים כאילו אנחנו משהו אחר, מזוהים עד הסוף עם הגוף שלנו, המחשבות, הרגשות.
וגם כשאנחנו קוראים או לומדים שאנחנו גרעין נצחי של אור וידע טהור בתוך גוף, נשמה שלובשת ופושטת גופים, כמו בגדים, אנחנו עדיין מתעקשים שאנחנו הוא הבגד, מתקשים להרפות ומתנהגים כמו… תרנגול.
לכן, לפעמים, אין לנו מנוס אלא להתחיל ממה שיש. מהקיים.
ומוטב לנו בתור התחלה ממקום תרנגוליותנו, להתחיל לדמיין כאילו אנחנו נסיכים, לזכך את גופינו, לטהר את ערוצי האנרגיה שבו, להניע אותו ולדמיין שאנחנו תרנגולים שמתנהגים כמו נסיכים. להיות נסיכים שמחופשים לתרנגולים שהתחפשו לנסיכים.
ואולי אולי, יום אחד נהיה מזוהים כ"כ עם מהות הנסיכות שלנו, שנוכל להוריד את כל התחפושות ולהיות פשוט מי שאנחנו ממילא.
(ותודה ליעל, שיודעת לספר בעיתוי המושלם, את הסיפור הנכון) :flrw:
נושאים: מקורות היוגה, סיפורים קוסמיים, תרגול | 1,066 תגובות »
17 ביוני, 2009 בשעה 19:30
סיפור מקסים! אני שמעתי אותו מסופר כאילו נ נח נחמ נחמן סיפר אותו לתלמידיו.
כולנו אחד, לא?
17 ביוני, 2009 בשעה 19:45
אה.. באמת?
מעולה.
בפנים בפנים, כשאנחנו לא חושבים שאנחנו תרנגולים, אנחנו אחד
17 ביוני, 2009 בשעה 21:52
בדיוק רציתי לומר שאני מכירה את הסיפור מר' נחמן-מעשה בהינדיק (תרנגול הודו ביידיש)
אבל בסיפור החסידי,הרעיון שאני התחברתי אליו הוא דווקא על המקום של המורה שמבין שהדרך שלו לבן מלך חייבת לעבור מלמטה,מהמקום בו אתה הופך להינדיק,לתרנגול הודו,לרדת למקום בו נמצא הבן מלך ולהיות איתו שם למטה,בענווה,ללקט פירורים מהרצפה ורק משם אפשר לנסות לעלות יחד למעלה.:silly:
17 ביוני, 2009 בשעה 22:06
בהחלט…
אני גם חושבת שזה שם.
וגם, כי אי אפשר אחרת.
אי אפשר לדבר עם נסיך על הנסיכות, בזמן שהוא חושב שהוא תרנגול.
צריך קודם לדבר בתרנגולית וללקט פירורים מהרצפה
:heart:
18 ביוני, 2009 בשעה 01:20
:flrb: יפה מאוד הסיפור הזה. תודה