תכנית-על

3 באוגוסט, 2009 מאת ליאת

אנחנו יצורים מוגבלים, הוא אומר.
מוגבלים ביכולת התפיסה שלנו, מוגבלים ביכולת ההבנה, מוגבלים ביכולת הראיה והשמיעה.
מוגבלים בזמן.
כמו אוויר הכלוא בתוך בלון, אנחנו מסתובבים בתוך הגוף שלנו, משוכנעים שהבלון שלנו הוא יחיד ומיוחד, שהוא טוב יותר או טוב פחות מבלונים אחרים, ובפנים, יש אוויר. ממש כמו זה שבחוץ או בתוך כל בלון אחר.
כשהדבר היחיד שמפריד בין האוויר שבתוך הבלון שלנו ובין האוויר שבחוץ, הוא חתיכה של גומי.

הרבה דברים שקורים סביבנו ובתוכנו, אנחנו לא יכולים להבין. לא ברגע שהם קורים, לפעמים רק בדיעבד, לפעמים לא בכלל.
בינתיים בזמן שאנחנו מגששים באפלת הבלון שלנו, יש תכנית גדולה יותר שלוקחת אותנו בחשבון,  תכנית-על, הוא אומר.

הדברים ממשיכים לקרות בבלאגן שיטתי. לפעמים נדמה לנו שאנחנו קולטים את השיטה, ורגע אחרי אנחנו שוב אבודים. תמיד רואים חלק קטן מהתמונה הכללית.
אנחנו עובדים קשה על עצמנו, להתבונן ולהיות מודעים, כדי להשיג כמה שיותר רגעי צלילות, רגעים בהירים של הבנה, אבל לפעמים, אנחנו נאלצים לפעול מתוך חוסר בהירות, לא תמיד אנחנו יודעים לאן אנחנו הולכים.
לפעמים מוכרחים לקחת סיכון, לירות באפלה ולקוות שאנחנו עדיין בדרך עם הפנים לכיוון הנכון.

מכיוון שכל פעולה שנעשית בעולמנו גוררת בעקבותיה תגובה מסויימת (מה שמהווה בסיס לכל תפיסת הקארמה), ומכיוון שהפעולות שלנו הן לא תמיד תוצר של בהירות צרופה, לפעמים התגובות שאנחנו מקבלים בחיינו, לא מוצאות חן בעינינו, כך הוא אומר, המורה החכם בסדנא.

אני מוצאת את עצמי לא אחת מאוכזבת מהאופן שבו המציאות מתנהלת מולי.
מאוכזבת כשאני מביעה כלפי אנשים דברים נרגשים ומקבלת תגובה לקונית.
מאוכזבת כשאני מביעה אהבה ומקבלת יחס צונן.
מאוכזבת כשאני עושה כל שביכולתי לכוון את חיי כרצוני, והעולם נוהג כמנהגו ועושה כרצונו.
לפעמים קשה לקבל תגובה לפעולה כלשהי בלי לדעת למה ומדוע היא הגיעה.
תגובה בהירה על פעולה שנעשתה אי שם מתוך אי בהירות.

surrender - הוא אומר. פשוט להיכנע.
לא במובן הפאסיבי של המילה, אלא במובן האקטיבי שלה.
לראות את מה שקורה, להבחין בו, להיות מודעת, לקבל את זה שזה מה שקורה עכשיו, שככה זה, גם אם אני לא מבינה או אין שום סיבה נראית לעין המוגבלת שלי למה שקורה, ולעשות את הטוב ביותר שאני יכולה עם המצב החדש, המצב הקיים.
לבטוח בכך שלעולם יש תכניות בשבילי, תכניות שאני עדיין לא רואה. ולהאמין שהוא פועל ומניע אותי בדרכים נסתרות לקראת ארועים ומצבים בחיי, בזמן שאני מדשדשת בביצת האכזבה שלי ממשהו שלא נועד לקרות.
להיכנע בפעולה. לפעול מתוך כניעה. לא לוותר על הוויתור.

אני רוצה לחייך חיוך סקרני, ממתיק סוד אל העולם, כמו ילדת יומולדת שרוצה כבר לפתוח את ההפתעה שהיא יודעת שאבא ואמא הכינו לה.
להמשיך להתפלל גם השנה לקבל כלב במתנה מההורים, ולחכות בסבלנות לזמן הנכון, עד שאדע.

נושאים: הקרב הפנימי, יומן יוגה, תרגול | 694 תגובות »

694 תגובות

  1. מאת סגולה :

    ובחסידות קוראים לזה "להתבטל"
    להפוך את ה"אני" ל"אָין"

  2. מאת טל (קן_ל) :

    אמן. להכנע. אמן ואמן.
    לבטוח בעולם, אמן.
    לקבל את המציאות כפי שהיא.
    להמשיך להתרגש ולבטא את זה, וגם אהבה. להמשיך.
    להמשיך לכוון באמונה.

    ובהמשך למה שכתבה סגולה: "… מאין יבוא עזרי…" בדיוק מאותו אין.

    איתך במסע הזה, מעברו השני של מסך המחשב… :wub:



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

נושאים