מדיטציה – יומן מסע

אימון יומיומי, לא חשוב באיזה תחום, הוא מערכת יחסים שלמה, ומרגע שהוא הולך ומתבסס כדבר קבוע בשגרה, אנחנו מקיימים בינינו יחסי אהבה-שנאה לתפארת. כמה מילים על מערכת יחסים עם מדיטציה ועל הדרך לזוגיות טובה איתה.

כשהאהבה שלך הופכת להיות המקצוע שלך, אחד הדברים הראשונים שקורים לך הוא שאין לך זמן בשבילה.

אל המסקנה הזו הגעתי מתוך שיחות ממושכות עם אנשים, חברים וקולגות שעוסקים בכל מיני תחומים הממלאים את חייהם עד תום.

כיוון שבמקרה שלי, ביוגה עסקינן, ימיי התמלאו בשעורים, בעבודה מבורכת, ומאלצים אותי להתרוצץ לא מעט מממקום למקום, כשהדבר הראשון שנפגע הוא האימון האישי: הזמן הנקי, הבלתי נגוע בו אני צוללת פנימה כדי להתמודד עם המחסומים הפנימיים, כדי לשבור את הקבעונות והדפוסים העמוקים שלי וכדי להתקדם בדרך שלי קדימה ופנימה.

להישען על התרגול

בשלב מסויים, בתחילת דרכי כמורה, לפרוש את המזרון שוב בבית, הרגיש כמו לצאת שוב אל המשרד, מרצוני החופשי ומתוך שיקול דעתי הצלולה כשאפשר לנוח, לאכול, לבהות להספיק לעשות את מה שאנשים קוראים לו החיים.

אבל מהר מאוד גיליתי שההיפך הוא הנכון: הדרך  להיות מורה טובה, נשענת על היכולת ללמד מתוך ניסיוני וחוויותיי הפנימיות.

כל המורים הטובים שפגשתי בחיי היו אנשים שהידע הרב שלהם בא מתוך האימון האישי שלהם ומן החוויות הפנימיות שהם עברו במהלכו.

גם ההתנסות והחיפוש הפרטיים שלי מחדדים את יכולתי להבין את היוגה ואת הוראתה ברבדיה העמוקים ומאפשרים לי להנחות באופן מעשי, אנשים בתחילת דרכם בין היתר על סמך השלבים והמשוכות שנתקלתי בהם בדרכי שלי, הלכה למעשה.

למצוא את הזמן

בכל זאת… עבורי, למצוא את הזמן הזה, כחלק קבוע ואינטגרלי משגרת יומי, היה דבר לא פשוט: אחד הדברים שהבנתי בניסיונותיי להתמודד עם הסוגיה הזו עם השנים, הוא שאני זקוקה למסגרת ולסדר יום מאוד ברור: כשלאימון שלך יש מקום וזמן ברורים, קל יותר להפוך אותו לחלק משגרת היום.

אימון שיש לו זמן ברור בסדר היום, כמו צחצוח שיניים לפני השינה, כמו תה בבוקר, כמו כל דבר שיש לו מקום סדיר בחיים.

באופן לא מקרי, כפי שקורים הדברים, ממש כשהבליחה ההבנה הזו במוחי יצאתי לסדנה בת שלושה ימים ובה התברר לי עד כמה סדר יום ברור שבו התרגול מחולק, לזמני אימון קבועים וממלא את כל היום, הוא דבר שאני זקוקה לו כמו אוויר לנשימה.

משם ועד לביצוע המעשי הדרך כבר היתה קצרה. למעשה כבר שם, נפלה ההחלטה, החלטה שקטה וברורה, מאוד לא מילולית - מזן ההחלטות שברור לנו שיצאו אל הפועל וישנו לנו את החיים.

יחסי שנאה אהבה

אימון יומיומי, לא חשוב באיזה תחום, הוא מערכת יחסים שלמה, ומרגע שהוא הולך ומתבסס כדבר קבוע בשגרה, אנחנו מקיימים בינינו יחסי אהבה-שנאה לתפארת:

מחד, קיימים המאבקים היומיומיים להתעורר מוקדם, השכנועים העצמיים, התניית התנאים, וסגירת העיסקאות עם עצמי ועם  בוראי.

הימים שבהם השעון מצלצל ואני נשארת במיטה אכולת רגשות אשמה תוך כדי שינה, והימים שבהם אני מתנדנדת לסלון ותוך כדי שתיית התה, שואלת את עצמי, מי הדבילית שיושבת ב 5:45 בסלון האפלולי ומנסה להתעורר….

מאידך, קיימים בו רגעים מופלאים, מרגשים. פסגות מושלגות, אוויר הרים צלול כיין, תחושות מוזרות על טבעיות וחוויות עמוקות מופלאות.

מדיטציה – יומן מסע

בימים האחרונים, עלתה בי מחשבה (בזמן מדיטציה, איך לא? תמיד הן באות דווקא אז :pinch: ), בעקבות החוויות האלה, המצחיקות, המתסכלות, ההזויות והמשמחות שאני עוברת לפני, תוך כדי או בעקבות מדיטציה.

חשבתי לנהל בתוך יומן מסע היוגה השלם שלי (הלא הוא בלוגכם הנאמן), יומן מסע פנימי, ובו אוכל לעקוב, לשתף, לסמן ולזכור דברים שקורים לי במסע המדיטציה שלי.

עברה לה המחשבה הזו ומיד באה אחת אחרת אחריה שנרתעת ומסייגת אותה: צריך להיות זהירים עם הדברים האלה, חשבתי לעצמי, לחוות אותם, לבחון אותם, לשמור אותם בפנים, לא לבזבז את האנרגיה, לא להפוך אותה למילים כ"כ מהר. לא לרוץ ולספר לחבר'ה.

חבר טוב, הזכיר לי היום את המשפט האלמותי מהנסיך הקטן: "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד, כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין", כשסיפרתי לו על המחשבה הזו.

אולי גם אני כמו הנסיך הקטן צריכה לשמור על השושנה המיוחדת הפנימית שלי, ולפתח איתה לבד את הקשר הזה הפרטי, החשוב, הסמוי מן העין?

בסוף, הפציעה מחשבה שלישית (שחתמה את שלב המחשבות התוהות ואפשרה לי לצלול סוף סוף אל מה שלשמו אני משכלת רגליים כל בוקר, בשעות שעבור אנשים אחרים הן לגמרי לילה): יוגה היא איזון, אמרה בועת הקומיקס מעל ראשי.

היא היכולת להתבונן ולעשות הבחנות מבדילות, בין מה שבשל לצאת ולהיות מבוטא, ובין מה שלא אפוי טוב עדיין וצריך להתבשל על אש קטנה בפנים.

וכמו בכל רובד במסעות הפנימיים והחיצוניים שאני עוברת ועוד אעבור, גם פה זאת תהיה המשימה שלי, לעשות הבחנות ולבחור נכון.

אז הנה, יריתי את פוסט הפתיחה. ציירתי שער במחברת וכתבתי כותרת: מדיטציה – יומן מסע ואולי מידי פעם, כשמשהו יבשיל ויגיע לפירקו, אכתוב אותו כאן, בכתב מסודר, מתחת לכותרת.

עוד מחשבות על יוגה ומדיטציה גם בפייסבוק, מוזמנים לקרוא, להתעדכן בחדשות מהסטודיו, להשתתף בדיונים ולהביע את דעתכם.

ליאת, יוגה ברעננה