אהבה – בעיה קשה

השבוע הייתי בסדנא שהעביר מורה הודי שבא לארץ.
לא התעלפתי מהתלהבות ממנה, אבל מה שמאחד לרוב בין כל המורים ההודים שפגשתי, הוא הידע התיאורטי העמוק שלהם, הבקיאות הרחבה בטקסטים של היוגה ויכולת ההפשטה הנפלאה לדון בסוגיות עמוקות, כמי שגדלו לרוב מגיל אפס בתוך תרבות שמקדשת בחיי היומיום שלה את ההתבוננות פנימה וחקר הנפש והתודעה.
כך שמתוך סדנא שלמה, החלקים בהם דיברנו על החיים ועל היוגה (הלו הם הנושאים שכ"כ מעסיקים אותי עד שנאלצתי להקים בשבילם בלוג :sideways: ) היו אלה שהותירו בי רושם חזק.

בשלב מסויים זרק המורה שאלה לחלל: "האם מתח (stress) הוא בעיה בחיים לדעתכם?"
חלק מהנוכחים בחדר, הנהנו בעוז ואמרו שללא ספק, מתח הוא ה-בעיה הקשה ביותר בחייהם שלהם ובאורח החיים המערבי בכלל.
המורים ליוגה בינינו, למודי טקסטים וסדנאות, כבר הרחנו באפינו את ניחוחה של שאלה טריקית שמטרתה להרים להנחתה, אך מפאת חוסר יכולת לראות את הכיוון, הנהנו וחיכינו להמשך.
"ואהבה?" הוא המשיך, "האם אהבה היא בעיה?"
ושוב נחלקנו לכמה חלקים בתגובותינו: חלק מהאנשים נדו בראשם וטענו שאהבה היא נפלאה ולא מהווה כל בעיה, חלקם טענו שאהבה יכולה להיות בעייתית כיוון שהיא מביאה איתה כאבים, געגועים, השתוקקות ואכזבות וחלקינו שמענו מייד בראשנו את ג'ון לנון פוסק:
love is the answer – and you know that for sure  :wub:

המורה עטה על פניו את הפרצוף המצופה של מי שעומד להנחית בקרוב את הפאנץ' שלו ואמר שהוא לא חושב כך.
"מתח הוא בכלל לא בעיה", הוא אמר, "הוא בסה"כ תוצר לוואי שבא בעקבות היעדרו של משהו אחר שחסר".
"אהבה, לעומת זאת", הוא אמר, "אהבה זאת בעיה קשה".

"אהבה זאת בעיה קשה", הוא המשיך, "בעיקר בגלל שאף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה היא אהבה אמיתית. שכן אם היינו יודעים מה היא אהבת אמת, טהורה, ללא תנאים, וללא ציפיה לגמול – לא היינו חווים כלל מתח. ולכן מתח כשלעצמו הוא לא הבעיה. זו האהבה, או היעדר המודעות שלנו אליה, שעושה לנו חיים קשים".
כמה גבות טועות הורמו בחדר, והוא המשיך בלי לשאול, כמו נותן מענה לשאלה שלא נשאלה: "אה.. מה שאנחנו קוראים להן אהבות, הן לא באמת אהבות – הן תאוות"
"אנחנו מתאווים למישהו או משהו, ומוכנים לתת לו משהו בתמורה, בהתאם למה שנקבל"
אהבה אמיתית אינה תלויה בדבר, ומה שאינו תלוי בדבר, לא רוצה דבר ולא ולא מתאכזב, הוא פשוט שם.

באופן לא מפתיע, התחבר הרעיון הזה עם המנטרה שיוצא לי לאחרונה לשמוע ולשנן, שתירגומה החופשי מסנסקריט הוא:
"זה שלם. מתוך השלמות, נוצר השלם. אם נגרע מהשלמות את השלם, תישאר רק השלמות"
וכמו שקורה לי הרבה בחיים, כשמשהו נמצא בעיצומו של תהליך לימוד והפנמה, הוא מהדהד בכל מקום, קופץ מכל פינה – מבהיר לי, שעכשיו הוא על הפרק ואין לי מוצא מלתת לו לחלחל בחיי.

שאר הסדנא, כאמור, לא השאירה בי חותם עמוק, אבל לפעמים לא צריך יותר ממשפט אחד שנשאר והולך איתך הלאה, בשביל להפוך משהו לאבן דרך משתלמת בחייך, לגרום לך לחפור קצת ולנער את האבק מעל תבניות המחשבה שלך ואולי לארגן אותן מחדש קצת אחרת, להסתכל על הקופסה שלך מזווית מעט שונה ולהיזכר שוב, עד כמה שום דבר בחיינו, אינו מוחלט, ברור ונצחי,
להתעורר מן הנמנום הזה שרובינו שקועים בו רוב הזמן.
ואם כל אלה אינם סיבות מספיק טובות, לפחות נולד הפוסט הזה במשקל נוצה, ולו בשבילו היה שווה לעבור דרך ה- mind games האלה :smartass:

[yt]8dHUfy_YBps[/yt]