אני הוא לא אני
אחד הדברים המדהימים שאני עוברת עם השנים ביוגה, הוא העובדה שאני רואה אותה בכל מקום.
מזהה אותה באופן ספונטני בקטעים שנקרים על דרכי, בספרים, בציורים, צילומים ופסלים, בפזמונים ידועים ובשירים שלגמרי "במקרה" אני נתקלת בהם.
לא מזמן הבאתי לכאן את מסתורין הדברים שהיה עבורי בדיוק זה: גילוי מקרי של טקסט שליווה תערוכת ציורים שמבטא בדיוק ויופי גדולים את מה שהיוגה מהווה בשבילי.
והיום, נתקלתי בשיר נוסף שתוכנו מתאר בדיוק את מהות היוגה וחושף שוב, את העובדה המדהימה שהידע קיים בכל מקום ובא לידי ביטוי מכל כך הרבה כיוונים, ובאינספור צורות
ולפעמים, כשאני עומדת מול יצירת אמנות (מכל סוג שהיא: קולנוע, שירה, ציור צילום), ברור לי לגמרי שיוצרה הגה אותה ממקום של חיבור פנימי גדול, ולמרות שלמראית עין אני עומדת מול מילים, צורות וצבעים, החוויה הפנימית היא של השתאות רוחנית.
הזדהות גדולה עם אותו הניצוץ שנמצא בכל דבר ותחושה ברורה של אחדות ושל הקלה שבאה בעקבות זיהויו :flrw:
I am not i
I am this one
walking beside me whom I do not see
whom at times I manage to visit
and whom at other times I forget
the one who remains silent while I talk
the one who forgives, sweet, when I hate
the one who takes a walk when I am indoors
the one who will remain standing when I die
(במקור בספרדית, חואן רמון חימנס)
נושאים: מקורות היוגה | 17,625 תגובות »
17 בנובמבר, 2010 בשעה 19:51
תענוגות… :wub:
17 בנובמבר, 2010 בשעה 22:01
מזכיר לי את השיר של רואי לוי משוטי הנבואה " אין אני"
http://www.youtube.com/watch?v=KIdvJpuaNms
17 בנובמבר, 2010 בשעה 23:15
איזה יפה זה. איפה את נתקלת בדברים ככאלה?
18 בנובמבר, 2010 בשעה 11:12
איזה קטע מקסים.
אני לא בטוחה שאני לגמרי מבינה אותו, אבל הוא כל כך מדבר אליי. :flrb:
18 בנובמבר, 2010 בשעה 16:11
תודה יקירותיי…
קנג'י, תענוגות למצוא אותך כאן כל פעם.
סגולה, גם לי עבר השיר הזה בראש כשנתקלתי בו לראשונה.
נורית, אז זהו, שאני נתקלת בהם במקרה, ברשת, במגזינים ישנים, בשמיעה אקראית ברדיו, אני לא ממש מחפשת אותם, הם פשוט קופצים לי לידיים :sideways:
ויעל, אני מאוד מזדהה עם התגובה שלך, כי בדיוק לזה התכוונתי כשדיברתי על תחושת ההשתאות הזאת לפעמים, ממשהו שאני לא מבינה ברובדים החיצוניים גשמיים שלו, אבל איזשהו חלק בי, מזהה ומבין אותו מצויין.
וספציפית לגבי השיר הזה הוא מדבר על מה שרוב התורות הרוחניות מדברות עליו, על היותנו יצורים המורכבים מטבע פנימי, נצחי שלם שקיים בטבעם של כל הדברים ושיש לו שמות רבים (העצמי האמיתי, נשמה, אלוהים, הגרעין האלוהי, פורושה) והוא החלק המתבונן הקבוע שלא משתנה, שנמצא במרכז טבענו האמיתי והוא מוקף בטבע הגשמי שלנו, המשתנה, החולף, היחסי תמיד, שממנו בנוי כל עולם התופעות (פרקריטי בסנסקריט), ומטרתינו ע"פ כל התורות הרוחניות באשר הן היא ללמוד לזהות את אותו חלק פנימי, אותו טבע אמיתי ונצחי שלנו, בתוך חיינו המשתנים ולבוא איתו כמה שיותר במגע.
וכשההבנה הזאת מצליחה להתבסס ואנחנו רואים את עצמינו נפרדים מהשכבות החיצוניות שלנו ומאוחדים עם אותו גרעין פנימי.
ובדיוק על אותם זיהוי והפרדה מדבר השיר הנ"ל… :flrb:
22 בנובמבר, 2010 בשעה 19:06
:heart: :heart:
זה פשוט קופץ לי לידיים
כמו שזה קפץ לי לידיים עכשיו
יפה ,מדוייק,נוכח
תודה :flry:
24 בנובמבר, 2010 בשעה 21:51
תודה :cocktail: