לחיות את השינוי

7 בנובמבר, 2011 מאת ליאת

בשבוע האחרון נפתחה בסטודיו מסורת חדשה של תרגול משולב בשיחה.

המחשבה שהביאה אותי ליצירת השעור הנ"ל נבעה בין היתר מבקשות חוזרות של תלמידים להבין לעומק עקרונות שמתורגלים דרך קבע בשעורים.

בעקבות תרגול עקבי, נולד הרצון להבין את המסורת שממנה נובעים רעיונות יוגיים שאנחנו מתרגלים שנים בשעורים, אבל יריעת שעור היוגה הרגיל, נותרה קצרה ולא השאירה מקום לשיחות עומק.

כדי לענות על הצורך הנ"ל נוצר השיעור הזה, במטרה לאפשר שילוב בין הבנה לעומק של רעיון מסויים מבחינה תיאורטית, לבין תרגול והפנמה שלו, באופן מעשי באימון הפיזי.

ולכבוד השיעור הראשון שלנו, בחרתי במיוחד בנושא שכולנו מכירים מקרוב והוא התמודדות עם שינויים בחיים.

בעקבות השיחה שנוצרה בשיעור והתרגול שבא בעקבותיה הגיע גם הפוסט הנוכחי.

אז לכל מי שהשתתף בשעור ורוצה להיזכר בדיון ובעקרונות עליהם דיברנו,

ולכל מי שהחמיץ את התרגול ורוצה להשלים את החסר, מוזמנים להצטרף אלי למהדורת חדשות היוגה ולהתעדכן בעיקרי הדברים:

לחיות את השינוי

ישנה אימרה ידועה הטוענת שכל פעולה שלנו בחיים נובעת מאחד משני רגשות-על בסיסיים: אהבה או פחד.

הפעם בחרתי לדבר על זה האחרון: הפחד שלנו משינוי שמביא הרבה קושי לחיים שלנו והאופן שבו היוגה עוזרת ללמוד להתמיר את הפחד הזה, ולהתפתח דרכו בחיים.

כולנו עוברים שינויים בחיינו כל הזמן, מרגע שאנחנו נולדים ועד מותנו:

הכל משתנה מסביבנו ובתוכנו, הגוף שלנו משתנה, הנפש וההכרה שלנו משתנות, המחשבות והרגשות משתנים, האופן שבו אנחנו חושבים ומרגישים כלפי דברים לא לא נשאר זהה לאורך זמן.

אנחנו מבינים את זה, זה ברור לנו, ובכל זאת אנחנו משקיעים כ"כ הרבה זמן ואנרגיה בחיים שלנו בכדי לשמר, לעכב ולמנוע שינויים בחיינו – גם את אלה שברור לנו שאי אפשר לעצור.

גם כשאנחנו כבר מעוניינים בשינוי ופעולים לטובתו, אנחנו נתקלים באינספור התנגדויות פנימיות שמנסות לעכב אותו: מוצאים סיבות למה לא כדאי לנו לשנות, למה בעצם זה לא הזמן המתאים כדי להיגמל מסיגריות, משוקולד, למה כדאי לנו לחכות לזמן מתאים יותר לשינוי.

הרבה פעמים אנחנו בוחרים להיצמד למציאות שלא מטיבה איתנו יותר רק מכיוון שהיא מוכרת לנו ושלא נצטרך לקפוץ אל עבר הלא ידוע שנמצא מעבר למציאות הנוכחית שלנו.

אנחנו מפחדים פחד מוות מהלא ידוע ומהעובדה שהדברים חולפים בחיים שלנו.

אולי יותר מהכל – אנחנו פוחדים מהעובדה שהחיים שלנו עצמם חולפים, וזאת למרות שזה נתון בסיסי שברור לכולנו פחות או יותר מהרגע שאנחנו עומדים על דעתנו.

כדי להבין קצת יותר טוב מה יש ליוגה לומר בעניין ואילו פתרונות היא מציעה, פניתי אל היוגה סוטרות לפטנג'לי  (איך לא…):

והפעם נתמקד בסוטרה שמגדירה באופן ברור מהם גורמי הסבל בחיים שלנו.

"בורות, אנוכיות, משיכה, דחיה והיקשרות לחיים – אלה הם גורמי הכאב".

(יוגה סוטרות 2.3)

- בורות היא הסיבה הראשונה לסבל שלנו וגם מהווה את המקור לכל שאר גורמי הכאב.
מייד בהתחלה אומרים לנו שאנחנו סובלים מאי ידיעה ושמה שנחוץ לנו הוא ידע נכון, מה שכבר נותן פתח לפיתרון. :smile:

היא מתייחסת לאי הידיעה שלנו (או בסנסקריט א-ווידיה) ומתבטאת בבלבול שלנו בין מה שחולף לבין הנצחי.

אנחנו נוטים להזדהות עם אותם חלקים חולפים בחיינו (הגוף, המחשבות, הרגשות וכ'..), נצמדים אליהם במקום להיצמד אל אותו חלק בתוכנו שלא חולף ומאוד סובלים כאשר מה שאנחנו מזוהים איתו חולף או משתנה.

- אנוכיות מתייחסת בעצם לאגו שלנו ולאופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו כנפרדים משאר היקום, בעוד שיש בתוכנו חלק נצחי שעומד גם בבסיס הקיום מסביבנו ומאוחד איתו.

- משיכה ודחיה – מכיוון שאנחנו תופסים את עצמנו כנפרדים מהיקום, נוצרת בהכרח התייחסות לכל מה שאנחנו תופסים כנפרד מאיתנו.

התייחסות שמתמצה בגדול לאחת משתי אפשרויות: משיכה או דחיה. כאשר אנחנו פוגשים דבר, בין אם מדובר באדם, מצב, מחשבה או רגש, אנחנו או נמשכים אליו, נצמדים אליו, רוצים ממנו עוד, רוצים שלא ישתנה לעולם,

או שאנחנו מרגישים כלפיו דחיה ונצמדים לניסיון להתחמק ולברוח באופן עקבי מהכאב או אי הנעימות שהוא מסב לנו.

היוגה בעצם אומרת לנו ששתי האופציות גורמות לנו סבל: באחת אנחנו צמודים לרדיפה אחר העונג ובשניה צמודים לבריחה מכאב, וכיוון שגם העונג וגם הכאב הם אלמנטים חולפים ולא יציבים בחיינו, היצמדות אליהם הופכת גם את חוויית החיים שלנו לפחות יציבה וגורמת לסבל.

– היקשרות לחיים או הפחד מהמוות, הוא אולי הגורם שממנו הכי קשה לנו להשתחרר.

ביוגה מדברים הרבה על צמדי הניגודים שמרכיבים את העולם שלנו: יום ולילה, טוב ורע, פעולה ומנוחה, שאיפה ונשיפה – חיים ומוות.

והיוגה עצמה היא היכולת לראות את האיחוד שבהם, ממש כשם ששאיפה ונשיפה הן חלק מתהליך אחד שנקרא נשימה, והיום והלילה שייכים לאותה תזוזה של היקום, כך גם החיים והמוות שייכים למה שנקרא החיים.

בתוכם קיים החלק החולף וחלק אחר קבוע שאינו משתנה ואינו חולף.

היוגה היא בעצם תהליך שמלמד אותנו קודם כל לעשות את ההפרדה הזו בין מה שחולף ובין מה שלא, ואז מלמדת אותנו לקבל את החולף ולשחרר אותו ולהיצמד במקומו אל אותו חלק בנו שאינו חולף.

זאת כמובן עבודת חיים ומבחינת היוגה עבודה ליותר ממחזור חיים אחד. :whistle:

כשאנחנו לומדים לקבל את השינויים בחיים שלנו, אנחנו בעצם בוחרים לשחרר את החלק החולף בחיינו ולהיצמד אל אותו חלק יציב בתוכנו שלא משתנה נוכח כל השינויים.

מעבר לזה שאנחנו נאבקים הרבה פחות בחיינו ופחות סובלים ביום יום, אנחנו למעשה מתפתחים ומתקרבים עוד קצת אל אותה האיכות הנצחית הצלולה, איתה אנחנו רוצים לבוא במגע במהלך תרגול היוגה.

באמצעות פתיחה, ניקוי, חיזוק השקטת התודעה ומודעות בתרגול היוגה, מתאפשרת לנו יכולת התבוננות בחלקים השונים שלנו ואנחנו לומדים לראות את עצמנו נפרדים מרבדי הקיום השונים שלנו, מעצם יכולתנו להתבונן בהם.

תרגול היוגה מזמן לנו שלל הזדמנויות להתמודד עם שינויים (הגוף שמשתנה מתנוחה לתנוחה, התגובה שלנו אל תנוחה, השינוי שלנו מיום ליום, משנה לשנה) ומאפשר למצוא בתוכנו את המקום שמקבל את השינוי, לראות את עצמנו נפרדים ממנו ולפעול בדרך הטובה ביותר שהולמת את המצב.

נושאים: סדנאות ופעילויות | 17,194 תגובות »

17,194 תגובות

  1. מאת אלה :

    תודה רבה על הכתיבה המעניינת על אחד הנושאים המטרידים ביותר.
    אני מתרגלת יוגה במשך כמה שנים, ולאורך השנים הללו, מצב הגוף שלי השתנה כמה פעמים: פעם נפצעתי ולא יכולתי לבצע תרגילים מסויימים, פעם אחרת, היו שרירים תפוסים, או הייתי טרודה ולא מרוכזת, או במצב רוח לא טוב, או במצב רוח נפלא.

    בכל פעם יכולתי לראות איך משהו השתנה בי שמחייב את התרגול שלי להשתנות ובכל זאת בתוך השינוי יש מקום יש מקום לפעולה, להקשבה לגוף, למשמעת עצמית ביחד עם רכות.

    כך שמאוד הזדהיתי עם המשפט:
    "כשאנחנו לומדים לקבל את השינויים בחיים שלנו, אנחנו בעצם בוחרים לשחרר את החלק החולף בחיינו ולהיצמד אל אותו חלק יציב בתוכנו שלא משתנה נוכח כל השינויים."

    תודה :flrb:

  2. מאת אלון :

    הי ליאת,
    גם אני התרשמתי מהכתיבה ומהרלוונטיות של היוגה לחיי היום יום.
    הייתי שמח להגיע לאחד השעורים שלך, ואשמח לשמוע עוד פרטים.
    היכן הם מתקיימים ובאלו ימים? והאם הם מתאימים גם לאנשים ללא ניסיון קודם ביוגה?
    תודה, אלון.

  3. מאת ליאת :

    תודה רבה על התגובות חברים!

    אלה, תודה על הדברים המדוייקים והמרגשים, גם אני מרגישה שהיוגה עוזרת לי הלכה למעשה להתמודד עם שינויים בחיי ולהיות יציבה ושלווה יותר מולם.

    אלון, אתה מוזמן בשמחה לבוא לשעורים.
    בהחלט אין צורך בניסיון קודם, כל אחד משתלב בקבוצה ומתרגל בהתאם לרמה ולקצב המתאים לו ובהנחיה צמודה ואישית שלי.
    השעורים מתקיימים בסטודיו מקסים ברעננה בימי א' בערב, ימי ד' בערב וימי ו' בבוקר.
    כאן תוכל לקרוא את פרטים נוספים על אופי השעורים
    http://www.anandanow.com/?page_id=47
    וכמובן שמוזמן ליצור איתי קשר בטלפון 052-4263800



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

נושאים