להסתכל בתוך הקנקן

19 במאי, 2012 מאת ליאת

מה לא אמרו עליה… שהיא עסוקה רק בתנוחות פיזיות משונות, שהיא בכלל לא עסוקה בגוף וקשורה רק לרוחניות, שהיא מתאימה לכל אחד, שהיא ממש לא מתאימה לכל אחד, שהיא מועילה ומצילה חיים, שהיא מזיקה…

אבל היוגה שקיימת אלפי שנים היא בעיקר תורה שעסוקה במה שקורה בתוך הקנקן.

הקנקן עצמו מעניין אותה ככלי שמחזיק את החומר החשוב ביותר בעולם, ומכיוון שגולת הכותרת של היוגה היא ללמד את האדם לבוא במגע עם אותה תמצית פנימית, דרוש למטרה הזאת קנקן ראוי, חזק, נקי ומתוחזק מבחוץ ומבפנים.

אם הכלי שלי חסום, עכור, דולף ומתפרק, רוב הסיכויים שהוא ימשוך את תשומת ליבי ויסב לי סבל שיקשה עלי לראות ולטפח את מה שבתוכו.

אין מתנות חינם

לרוב אנחנו מזדהים עם הביטוי הנ"ל במרירות מה, כשאנחנו מבינים שלכל דבר יש מחיר. זה לא אומר שאין נתינה לשמה בעולם, אבל לרוב בשביל הדברים המשמעותיים והחשובים בחיינו אנחנו צריכים להשקיע עבודה.

כל מי שאי פעם התחיל סוג חדש של פעילות: רכיבה, ריצה, נגינה בכלי חדש, כתיבה ואפילו שיקום מפציעה יודע, שכדי לרכוש בה מיומנות ולהתקדם הדבר דורש תרגול.

לא משנה מהי המטרה אותה אנחנו רוצים להשיג, בדרך כלל כדי לכבוש אותה באמת נצטרך להתאמץ, להשקיע זמן ואנרגיה, לגייס את המוטיבציה שלנו והמשמעת העצמית.

וכל מי שאי פעם רצה להשיג מטרה ויצא לדרך בכיוונה, גילה במוקדם או במאוחר, בדרך הקלה או הקשה שאין פתרונות קסם, ואין קיצורי דרך אמיתיים, ולמעשה קיצור הדרך היעיל ביותר בדרך אל המטרה, הוא התרגול העקבי עצמו.

מה המטרה?

באופן הזה, בדומה לפעילויות אחרות, גם היוגה מרימה לגבהים את מי שמתמסר לה, ומאפשרת הנאה מפירותיה עבור מי שמוכן לקחת על עצמו הקשבה, למידה והתמדה.

אבל אחד הדברים שמייחדים אותה מפעילויות רבות אחרות הוא שהסיבה המקורית לכל הפעולות החיצוניות שכלולות בה היא יצירת הנעה ושינוי פנימי.

המטרות החיצוניות והפיזיות שהיא מציבה בפני כמתרגלת מהוות טריגר לתהליך פנימי שמוביל אותי בדרך אל מטרות פנימיות, כאלה שמאפשרות לי להיות אדם מאוזן ומאושר יותר ללא תלות במצבי בחיים.

מה שאומר, שללא הפעולה והתרגול הפיזיים והאקטיביים שלי זה לא יקרה, אבל בסופו של דבר, מה שחשוב באותו תרגול פיזי הוא לא המקום שאליו אגיע בתרגול אלא היכולת להתמקד במה שקורה לי בדרך לשם.

המאפיין הבולט ביוגה הוא שהתרגול הוא גם הדרך וגם המטרה עצמה, ובמהלכו אני צריכה לחפש ולשאול את עצמי בכל רגע, מה המטרה? למה אני עושה את מה שאני עושה ולוודא שאני נמצאת במקום המדויק לי ולא מתפתה לעבוד מתוך הדחף להגיע.

כשאנחנו צועדים אל עבר מטרה מסוימת מבלי להיות עסוקים בתוצאה שלה, אנחנו מרוכזים בשינוי שאנחנו עוברים בכל רגע ומשוחררים מהצורך להגיע לאנשהו ונמצאים במצב תודעה שונה מזה שאנחנו מסתובבים איתו רוב הזמן – כזה שמשחרר אותנו גם מסבל.

חזקים מבפנים

ההנחה היוגית הבסיסית אומרת שכדי לחוות שחרור אמיתי אנחנו צריכים לחוות שליטה אמיתית.

על העיקרון הזה נשען כל תרגול היוגה והוא מתבטא באופן מדויק להפליא בגוף שלנו: אנחנו יכולים לחוות שחרור פיזי, רק כשהגוף שלנו חזק וגמיש, וככל שהשליטה שלנו בגוף גדלה, כך אנחנו פחות מושפעים  ממגבלותיו וחווים תחושה של שחרור.

זאת הסיבה שאנחנו עובדים עם הגוף, כי הוא החלק המוחשי והקל ביותר עבורנו לחוות בו תחושות בסיסיות של יציבות, קלילות, הרפיה, חוזק ונינוחות – תחושות שיותר מכל אנחנו רוצים לחוות בנפש ובתודעה שלנו.

עם התרגול אנחנו צוברים חוסן וגמישות פיזית ורוכשים מיומנות מתי, איפה ואיך להחזיק את הגוף שלנו במקומות מסוימים ובו זמנית להרפות אותו במקומות אחרים.

לאורך כל הדרך אנחנו רוצים לזכור שהמטרה האמיתית שלשמה אנחנו עושים את כל זה היא כדי לפתח עוצמות פנימיות ולהיות חזקים מבפנים, גמישים מבפנים נפשית ומנטלית, יציבים מבפנים, נינוחים מבפנים.

האמצעים מקדשים את המטרה

אחרי שאמרנו את כל זאת אודות החשיבות של עבודה עם הגוף והתרגול הפיזי כדי לאפשר לנו לטפל במה שבתוכו – מה קורה כשהגוף שלנו לא יכול?

הגוף שלנו עובר הרבה דברים בחייו, הוא משתנה, הוא חולה ומחלים, הוא נפצע ומשתקם ולאורך השנים היכולות והצרכים שלו משתנים וכך גם המטרות החיצוניות שאליהם אנחנו מכוונים, אבל מה קורה למטרת המקור? האם זה אומר שגם היא השתנתה?

עוצמה אמיתית היא זו שלא תלויה בנסיבות חיינו המשתנות כל הזמן, לא נשענת אך ורק על בריאותנו הפיזית ונמצאת שם לתמוך בנו גם כשהגוף שלנו לא מצליח לעשות זאת.

למרות שאנחנו רוצים לעשות הכל כדי שנסיבות חיינו יהיו טובות, באורח פלא, לפעמים דווקא בתקופות שבהן הנסיבות מגבילות אותנו, אנחנו מוצאים את מקורות העוצמה הפנימיים שלנו.

במסגרת עבודתי אני פוגשת לא מעט אנשים עם מוגבלות פיזית ואותה מטרת-על של היוגה היא זאת שמאפשרת לי להביא את ארגז הכלים של היוגה ולעזור להם על ידי התאמת המטרה לאמצעים הקיימים בנמצא.

אני מוצאת שהיוגה תמיד מכוונת אותי לעשות את המיטב שאני יכולה כדי לשפר, לאזן ולנקות את הקנקן שלי כדי שאוכל לראות באמת את מה שנמצא בתוכו.

הביטוי הנודע אומר: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. היכולת לזכור ולפעול מתוך העיקרון הזה מאפשרת לי להיות במקום הטוב ביותר האפשרי לי.

להביט בקנקן שלי, לקבל אותו באשר הוא ולעשות את הטוב ביותר שאני יכולה עבורו, ובעזרתו להסתכל בעיניים ולבוא במגע עם מה שנמצא בתוכו.

מוזמנים להצטרף אלי גם בפייסבוק, לקרוא עוד על יוגה, להשתתף בדיונים ולהביע את דעתכם.

ליאת, יוגה ברעננה.

נושאים: חומרים למחשבה | 2,173 תגובות »

2,173 תגובות

  1. מאת משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    :flry: :flrw: :flrb: כל מילה בסלע!!יש קנקן ישן שחדש בתוכו ויש קנקן חדש שישן יש בתוכו!

  2. מאת ליאת :

    תודה רבה אנונימי יקר/ה :flrr:

  3. מאת idan :

    מאמר מדהים וכל כך נכון. התרגול הוא המורה הטוב ביותר שיש. ככל שאני לומד להכיר את הקנקן שלי אני מרגיש טוב יותר לאורך כל היום :cool :)

  4. מאת ליאת :

    אהלן עידן,
    תודה רבה על התגובה.
    מאוד משמח לשמוע איך חוויות אישיות של אנשים שונים מתלכדות לתחושה קולקטיבית אנושית.
    רק בריאות לקנקן ולמה שבתוכו. :smile:



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

נושאים