דאנה קמה

לא לחינם הפך עיקרון הדאנא לאחד העקרונות החזקים בתורות המזרח: מעבר לקשר שלה לכסף היא קשורה לתהליך שבו אנחנו נותנים מעצמנו לאחר. מעבר ליושרה המוסרית היא מסמלת תנועה המייצרת שחרור מהנטייה התמידית לרצות יותר ולחוש חוסר נחת עם מה שיש לנו. ובעיקר, היא כלי עזר לראיית העולם במושגים של הוויה ולא של בעלות: כרשת של יחסי גומלין שהמצויים בה תלויים זה בזה הדדית.

למה דאנה?

דאנא היא מילה עתיקה בשפת הפאלי ומשמעותה: נדיבות, רוחב לב או נתינה. יש לה קשר ישיר למילה הלטינית DONUM שממנה נגזרו מילים אנגליות כמו DONOR (נדבן) או DONATION (תרומה)

בתקופה הקדומה מורים רוחניים לא קיבלו שכר עבור הוראתם, הקהילה דאגה לצרכיהם החומריים וסיפקה להם מזון בסיסי, לבוש ומחסה ואילו המורים השיבו בהוראת הדרך והכתבים הרוחניים, ברפואה ובדאגה רוחנית ודתית לקהילה.

גם היום כאשר צעירים נכנסים לראשונה למנזרים במזרח במטרה להפוך לנזירים, הם על פי רוב לא מקבלים הוראות לתרגול מדיטציה עם הצטרפותם. במקום זאת הם מבלים זמן רב בשירות ונתינה לאחרים.

הפעולה הזאת נתפסת כטיהור ההשקפה הפנימית שלהם והפחתה של חשיבותם העצמית, מה שתורם בתורו להצלחת תרגול המדיטציה בהמשך דרכם.

רוחניות כזכות מולדת

נתינה על בסיס דאנא בימנו לרוב מתבטאת בתשלום כספי עבור שירות מסוים כראות עיניו של המשלם, אבל במקורה היא יכולה לבוא לידי ביטוי גם בנתינת מזון, הקדשת זמנינו למישהו אחר או נתינת תשומת לב, חברות או אמפתיה  - מתנות שערכן עולה לפעמים על כל סכום כסף.

מעבר לנתינת הגמול הפיזית שלנו, מתייחסת הדאנא לתהליך שבו אנחנו נותנים מעצמנו לאחר, לפיתוח הקשב וחידוד המבט והרגישות לצרכים של מי שהוא לא עצמנו.

מאחוריה עומד העיקרון שחיים רוחניים הם זכותו המולדת של כל אחד ואחד בעולם הזה: אי אפשר למכור ולקנות בהם והיכולת שלי לצרוך אותם אל לה להיות מותנית במידת היכולת שלי לשלם עליהם.

היקום בדרך הדאנה

עמוק אף יותר מעיקרון הרוחניות כזכות אנושית בסיסית, מייצגת הדאנא עיקרון קוסמי הפועל בטבע, או כמו שאומר ד"ר סטיבן פולדר:

"השמש נותנת לעץ, העץ נותן לאדמה, האדמה מזינה את העץ. כל הקיום הוא אקולוגיה אחת גדולה שבה כל דבר נותן לכל דבר אחר ולוקח מכל דבר אחר וכל החיים הם רשת של יחסי גומלין התלויים הדדית זה בזה.

דבר לא מוחזר או נשמר. אנחנו לא יכולים לדמיין את העץ אומר לעצמו: אני רוצה לשמור את העלים שלי ולא לתת להם ליפול על האדמה, אני רוצה מהם יותר לעצמי. אנחנו ניזונים ובסופו של דבר אחרים ניזונים מאיתנו".

על פי אותו העיקרון גם כסף הוא חלק ממחזוריות החיים ויש בו תחלופה וזרימה. הוא עובר מאיתנו לאחרים ומאחרים אלינו ובדרך מאפשר לדברים לקרות, אבל אין לנו דרך לשמור אותו איתנו לנצח ונהיה חייבים מתישהו להעביר אותו הלאה.

כפרטים בודדים וחסרי ביטחון בעולם, לא תמיד אנחנו רואים את תהליך הזרימה הטבעית שקיים בנתינה ולעתים קרובות אנחנו נופלים לאשליה הכואבת שאנחנו יכולים לאחוז בדברים ולצבור אותם.

מתוך הלך המחשבה הזה אנחנו יוצרים לעתים תכופות עצירה של זרימת החיים הטבעית (כמו מוות קטן) בניסיונות שלנו לעכב תהליכים מחזוריים שהטבע שלהם הוא שינוי.

תרגול דאנא הוא בעצם עוד דרך לבוא במגע עם אותה זרימת חיים, ליצור מחדש את הקשר עם טבעו של העולם ודרכו עם טבענו שלנו.

רעיון רוחני בעולם חומרני

ובכל זאת, אחרי כל הדברים האלה, אנחנו (אני וכל חבריי לדרך) מתרגלים רוחניים בעולם חומרני עד מאוד ובתוכו גם אנחנו צריכים להתפרנס כדי להתקיים, והרי מתבקש לשאול את השאלה: איך אפשר (אם בכלל) ליישם את הרעיון הרוחני הזה בחיי החומר?

המפגש בין עקרונות רוחניים נשגבים ובין המציאות של עולם החומר, ייצר לאורך ההיסטוריה סתירות, העלה קונפליקטים ועורר שאלות שאנחנו ההולכים בדרך נדרשים ללא הרף ליישב ולהלך בין הטיפות כשאנחנו מוצאים את דרכנו הפרטית בתוכם.

עדות מובהקת לסתירה (לכאורה) הזו אפשר לראות באחד הטקסטים הרוחניים הבולטים ביותר ביוגה, שעוסקים בדרך להגיע לאחדות ושלום פנימיים – הלוא הוא הבהגווד גיטה – שעלילתו נבחרה להתנהל מכל המקומות דווקא בשדה קרב.

כמי ששנים מתרגלת דרכים רוחניות ובעשר השנים האחרונות גם מלמדת אותן, גובה תשלום כספי עבור ההוראה שלי וגם משלמת בכסף על למידה והשתלמויות גם אני נתקלת הלכה למעשה בקונפליקט שנוצר בין הצורך שלי בכסף כאמצעי לקיום שלי ולהשגת מאוויי הגשמיים והנפשיים, ובין הרצון שלי לחלוק את הידע והתובנות שלי עם כל מי שזקוק להם ללא תנאי.

אני לא יודעת אם הצלחתי ליישב את הסתירה הזאת עד תום אבל מצאתי איזשהו שביל הליכה שאיתו אני חיה בשלום: אני עובדת בעבור כסף, אבל כסף הוא לא הסיבה להיותי מורה.

וכשאני מזהה אצל אנשים צורך אמיתי לקבל עזרה, רצון עז ללמוד, מוכנות והתלהבות לספוג – הכסף לעולם לא יעמוד בינינו והדרכים ליישם את עיקרון הגמול (עיקרון חשוב בפני עצמו) הופכות רבות ויצירתיות.

מוזמנים למצוא אותנו גם בפייסבוק ולקרוא עוד על יוגה, להשתתף בדיונים ולהביע את דעתכם.

ליאת, יוגה ברעננה