מסתורין הדברים? איני יודע מהם מסתורין
המסתורין היחידים הם בכך שיש מי שחושב על מסתורין
מי שעומד בשמש ועוצם את העיניים
מתחיל שלא לדעת השמש מהי
ולחשוב דברים רבים המלאים בחום
אך הוא פוקח את עיניו ורואה את השמש
ושוב אינו יכול לחשוב על כלום
כי אור השמש שווה יותר מן המחשבות
של כל הפילוסופים ושל כל המשוררים
אור השמש אינו יודע מה הוא עושה
ועל כן אינו טועה והוא רגיל וטוב

פרננדו פסואה

לפעמים, לא צריך יותר ממשפט אחד בספר שקוראים או בסרט שרואים, בשביל להבין למה הוא נקרה בדרכינו
אני לא מדברת כמובן על יצירות או מצבים מופתיים כאלה, שממלאים את חיינו במשמעות ונראים לנו כאילו מי שעומד מעלינו (או מצידינו או מתחתנו ) כיוון אותם היישר לידינו כדי לחולל בנו למידה או שינוי.
אני מדברת דווקא על הסיטואציות המינוריות, חסרות משקל או משמעות כביכול עבורנו, שכולנו נתקלים ועוברים דרכן יום יום, זוטות, רגעי שיעמום, דברים שאנחנו קןראים במקרה בעיתון ובספר, שברי תכנית טלביזיה "סתמית" שנפלנו עליה במקרה, בזיפזופ חולף ונתקענו, סרטים חסרי חשיבות שראינו, דברים שמצאנו עצמנו בוהים בהם ו"מבזבזים" עליהם את זמנינו – כאלה מן דברים, נשמע מוכר? המשך »

"זה סיפור חיי בעת האחרונה.
המשפט הזה מוצא חן בעיני. הוא נשמע הגיוני יותר מאשר זה סיפור חיי, כי בין הלידה למוות ניתנים לנו החיים פעמים רבות:
חיי הילדות, חיי ההזדקנות, חיי הנדודים, חיי ההתמסדות, חיי אהבה, הורות, מבחנים לקיום הבטחותינו, חיי הכרה בהיותנו בני תמותה ובכמה מקרים בני מזל, חיים שבהם אנחנו עושים משהו בעקבות ההבנה הזאת."

(מיץ' אלבום מתוך "אם רק נאמין") המשך »

בסדר, אמרתי לו
רק היום אני אסתכל בך ואתן לך לבוא.
ואתה הרי כבר באת ותעבור כאן ממילא, ולא תלך עד שתלך,
לא משנה מה אעשה ואיזה פעלולים שונים ומשונים אמציא כדי להימנע ממך.
היום, לא אפעל נגדך, רגש מוזר, לא אשחק איתך משחקי כוחות.
לא אסתתר מאחורי קירות, לא אטרוק את כל הדלתות.
לא אעמיד פנים שאתה אינך, לא אנעל את החלונות. המשך »

האור היה ירוק
לאורך 10 רמזורים ברציפות
ואני, בלי לעצור או להאט, נשטפתי איתו
מלאה בתחושות של תנופה ומעוף
מאושרת

טוב, בואו נבהיר את זה כבר מעכשיו,
זה עומד להיות פוסט בעל סוף חבוט וידוע מראש, אודות כוחה של היוגה להבהיר לנו באופן המוחשי ביותר עד כמה מחד, אנחנו נפרדים מכל המחשבות/ פחדים/ קבעונות/ תבניות שמכסים אותנו רוב הזמן ומאידך, עד כמה בעצם במקור אנחנו מאוחדים  "כשהמתבונן שוהה (כשהוא מועיל להתבונן ) בטבעו האמיתי".
ועכשיו, כשהרסתי במו ידי כל סיכוי לציפיה ו/או אכזבה שלכם, אני יכולה להתחיל. המשך »

והאמת היא שלא תוכל לברוח
ולא חשוב כמה נערות פתייניות תצטרך לעבור
ולא חשוב כמה קצפת ודבש הן יבטיחו לך
ללקק מגופן הגרום.
לא משנה עד כמה תרחיק לניו יורק, ברלין, טזמניה
או לאן שלא תחשוב שתוכל לחמוק מעצמך.

כזביך יחכו לך בסבלנות
בוגדנותך תחייך חיוך שליו ממזרי
והאמת שלך
האמת אודותיך
האמת של חייך ושל עולמך
תשב במרכז ותמתין
עד שלא ימצא לך יותר מקלט מפניה
עד שלא תיוותר לך שום ברירה
אלא ללחוץ את ידה.

מצאתי את עצמי נוסעת השבת בכביש החוף.
הכביש היה פנוי, והנוף משני צדדי עף, ממש כמו המחשבות שלי (אם כי לא באותה מהירות מופרזת כמוהן).
וככה כשאני נותנת לנוף המוכר להימרח בזווית העין, נתפסתי פתאום על שלט פרסום לאחת המשתלות שממוקמות על הדרך. השלט היה גדול, וורדרד ומאיר עיניים ואמר: צמחים נדירים
המשך »

שמעתי את זעקת ליבך.
ראיתי את חיבוטי נפשך.
אני יודע מה עמוקה שאיפתך לאמת.
בכאבך קראת אלי ובשמחתך.
בלי סוף התחננת אלי,
להראות את עצמי.
לבאר את עצמי.
לגלות את עצמי. המשך »

בסוף הסדנא, ממש לפני שהתפזרנו כל אחד לדרכו, קיימנו שיחת סיכום וניסינו לעבור בראשי פרקים על כל הנושאים שעסקנו בהם.
וממש לקראת סיום, דיברנו על מונח "השיבה הביתה". השיבה לבית הפנימי, למסע חזרה הביתה אל הלב. 
דיברנו על  תרגול מדיטציות תוך התמקדות בלב, על היכולת לנשום ולהרחיב את הלב בכל פעם שאנחנו חשים חוסר חיבור, מנותקים או זרים.  שוחחנו על האפשרות לעשות זאת בכל לילה לפני השינה: במקום להעביר את דקות העירות האחרונות במחשבות על היום שהיה או היום שיבוא, פשוט להניח יד על הלב, לנשום לתוכו, ולחזור הביתה. להרגיש בבית.
אז כשככה התחלתי להרגיש איך קסם הסדנא הולך לאט לאט ומיטשטש ע"י החיים, או אם תרצו, משכך הכאבים שהיוותה הסדנא הזו הולך ומתפוגג ואני עומדת שוב, מול אותם החיים, אותם הבעיות, ראיתי בפייסבוק את הפרופיל של המורה ושל עוד כמה ממשתתפי הסדנא, וכתבתי לו הודעה קצרה בה אני אומרת שמילות החכמה שלו הולכות איתי ושאני מודה לו על הנדיבות והרגישות.
המורה שהיה עדיין בארץ, ראה שאני אונליין ופנה אלי בצ'אט של האתר, להודות לי על ההודעה. ואחרי כמה משפטי סמול טוק על החיים, על הוראת היוגה ועל כניעה נפרדנו לשלום.
have a safe journey home , איחלתי לו.
you too הוא אמר, you too ……