11 באפריל, 2012 מאת ליאת

לפעמים נדמה שריבוי האלים והפסלים בתרבות ההודית ובעולם היוגה מעיד על אמונתם של ההודים בכך שהאלוהי באמת נמצא בתוך הפסל ואותו הם עובדים.
אנקדוטה כמו זו שתקראו כאן, מבהירה שהראיה שלהם את החיים, מטיבה להכיר את טבע האדם הרבה יותר לעומק ממה שנראה על פני השטח. המשך »
נושאים: כללי | 2 תגובות »
22 במאי, 2011 מאת ליאת

אם מישהו היה מראיין אותי ושואל: "אז מה את אוהבת ביוגה?"
הייתי נאלצת לענות: "בתור התחלה – הכל" (בהישעני על ציטוט מאחד הסרטים האהובים עלי)
אחרי שכיסיתי את זה, הייתי יכולה להתחיל לפרוט לכסף קטן יותר, אחד לאחד את מה שאני אוהבת. המשך »
נושאים: תרגול | 13 תגובות »
13 ביוני, 2010 מאת ליאת

כל מתרגל יוגה, ולמעשה כל מי שמתרגל כל דרך לאורך זמן ובהתמדה, מכיר את ההרגשה, שבה הוא קם לתרגול היומי שלו עם כבדות גדולה שרובצת עליו.
כבדות בגוף, כבדות בלב, ובראש, כל כמה שניות עוברת המחשבה: "אולי בכל זאת נוותר.. נתרגל אחר כך, או מחר כך או כשהכבדות תעבור"
והוא מרגיש איך בכל שניה שעוברת הוא עומד על פרשת דרכים כל פעם מחדש ובוחר: לעזוב או לעשות. להיכנע או להילחם.
המשך »
נושאים: הקרב הפנימי | 9 תגובות »
22 באוגוסט, 2009 מאת ליאת
"לא יוצא לך לפעמים, ככה, ללכת לאיבוד או להרגיש אבוד?"
"לאן אני יכול כבר ללכת לאיבוד, כשאלוהים כל הזמן איתי?"
נכון…. אני נזכרת, כמה קל לי לשכוח, וכמה אצל אנשים מהודו, הדבר הזה טבוע חזק בנשמתם, ספוג בתרבות, מבטן ומלידה.
איתי אלוהים משחק מחבואים. הוא תמיד מתחבא טוב טוב ואני תמיד עומדת וסופרת.
מי שעומד מלפני, מאחורי ומצדדי, הוא העומד. אני פוקחת עיניים, מסתכלת מסביב.
מחליטה למצוא אותו ויהי מה. בכל מקום.
המשך »
נושאים: יומן יוגה | 4 תגובות »
20 ביוני, 2009 מאת ליאת
אחד הנושאים שמעסיקים אותי, משחר ילדותי כך נדמה לי, הוא אני ומקומי בחברה.
מאז ומתמיד הטרידה אותי השאלה למי אני שייכת: לעצמי, לאמא ואבא, למדינה?
וגלים עולים ויורדים של ריחוק וקירבה המשיכו ללוות אותי לאורך השנים והעסיקו אותי גם בעבודות האמנות שלי.
בין הרצון לשאול שאלות, לנער דפוסים, לברר אם הם מתאימים לי ולבחור מחדש, ובין הצורך לחוש שייכות, נמתח קו, שלא תמיד אפשר לאחוז בשני קצותיו. המשך »
נושאים: הקרב הפנימי, מקורות היוגה, תרגול | 5 תגובות »
17 ביוני, 2009 מאת ליאת
(סיפור יפה שסופר לי מזמן והיום הוזכר לי שוב ע"י המורה שלי.)
מספרים על כפר בהודו, שהנסיך שמשל בו, נטרפה עליו דעתו והוא היה משוכנע למעלה מכל ספק שהוא תרנגול.
במסגרת האמונה החדשה שהציפה אותו, הוא פשט את בגדיו והתנהג כמו תרנגול, התהלך כמו תרנגול וניקר זרעונים, ממש כמו תרנגול.
במהלך סעודה חשובה בכפר הוא זחל אל מתחת לשולחן וכמנהגם של בעלי כרבולת, ליקט פרורי אוכל מלכותי שנפלו מסעודת המלכים שהתנהלה מעל השולחן. המשך »
נושאים: מקורות היוגה, סיפורים קוסמיים, תרגול | 5 תגובות »
15 במאי, 2009 מאת ליאת
סוף סוף הגיעה הבשורה לאנשים לחוצים ומתוחים, לפחות ע"פ סוואמי פרמהנסה ניטיאננדה, סוואמי צעיר וחמוד שהתוודעתי לקיומו ממש לא מזמן. לדבריו, חיים לחוצים ומלאי מתח, דומים לחיים של מתרגל המדיטציה בכך ששניהם מנסים לפעול למען אותה מטרה – לשאוב יותר אנרגיה מהכוחות הפנימיים שבתוכם.
דרך אחת היא כמו לפתוח דלת בבעיטה בלי לדעת את הטכניקה הנכונה – היא נותנת תוצאות אבל יוצרת גם נזק. והדרך השניה היא לפתוח את הדלת עם מפתח – לדעת את הטכניקה הנכונה ולהשתמש בה ללא נזקים.
שתי דרכים, וההבדל היחיד ביניהן הוא הטכנולוגיה.
המשך »
נושאים: השראה, תרגול | אין תגובות »
14 במאי, 2009 מאת ליאת

אני רוצה לכתוב משהו על אלוהים ועלי בהודו.
במדינת קרלה בהודו יש סיסמא פירסומית,של משרד התיירות ההודי שאומרת: India – god's own country
ואני מוכרחה לומר שמשהותי שם התרשמתי שאלוהים ללא ספק נמצא שם המון, כי יש לו כ"כ הרבה ניסים לחולל שם, אחרת לא ברור איך החיים מתנהלים שם. לא פלא שלפעמים הוא עסוק וחסרונו מורגש במקומות אחרים בעולם… המשך »
נושאים: סיפורים קוסמיים | אין תגובות »