החיים יכולים להיות כ"כ מפתיעים לפעמים, אם רק נותנים להם הזדמנות.
דברים הם בדרך כלל לא מה שאנחנו חושבים שהם ומה שאנחנו בוחנים וממהרים לשים במגרה בראש, תחת שם ותחושה ידועים – לרוב מתגלה כבעל כל כך הרבה גוונים וצורות. המשך »
נושאים: השראה | 8 תגובות »
אושר
אחת התחושות החזקות ביותר עבורי באימוני יוגה, היא תחושה חזקה, בלתי אמצעית ולא דומה לשום דבר אחר – של אושר.
במקביל אליו מופיעות השתאות והשתוממות, על התחושה המוזרה האמורפית הזאת שלא ניתנת לתפיסה רציונאלית – מה?? על מה האושר הגדול? מה כבר אנחנו עושים כאן? המשך »
נושאים: יומן יוגה | 13 תגובות »
קודם כל, אני רוצה לפתוח בהתנצלות על הכותרת בלעז.
כנראה שלפעמים באמת באנגלית זה עובד כמו שאמרו הג'ינג'יות כבר לפני שנים.
אז אחרי שניסיתי כל דרך אפשרית לתת כותר עברי נאות בשפת אימנו, והעלתי בחכתי רק כותרים חבוטים ומסורבלים (להלן: האמנות של לעשות כמיטב יכולתי? או אמנות עשיית הטוב ביותר שלי?), נכנעתי לגלובליזציה ובחרתי שם בלעז, בשפה שבה לראשונה חדרה המחשבה לראשי, ויסלח לי אליעזר בן יהודה. המשך »
נושאים: הקרב הפנימי | 7 תגובות »
אני עומדת ברמזור אדום.
משמאלי אוטובוס של אגד מצפצף לי כדי להסב את תשומת ליבי.
מבלי לפתוח את דלתותיו, מסביר לי הנהג בפנטומימה עם הרבה תנועות ידיים ושפתיים, שהוא רוצה להשתחל לפני כדי לרדת במחלף שנמצא ממש מימיני, שאותו כנראה פספס בדרך כלשהי.
אני מהנהנת בהבנה גדולה, פרצוף של צדקת על פני. הוא אומר לי תודה מקרב לב ועובר.
ואני מתמלאת תחושת צדיקות שיושבת על האגו שלי מצוין. חסידת אומות עולם.
אלטרואיזם אגוצנטרי מציף אותי בחיבה גדולה אל המין האנושי, ואני נצמדת אל הדימוי הזה כמו גוזל של משהו שבקע זה עתה מהביצה, ונצמד אל הדבר הראשון שנראה לו כמו אמא.
איזה יופי הקשבת לו, ובאיזו אצילות הנהנת בלי לחשוב פעמיים. איזה רוחב לב ושאר רוח.
מלח הארץ את. ויד לא נראית טופחת על שכמי ואומרת, את בסדר את. לא, את משו! 
נושאים: תרגול | 10 תגובות »
"הו נפשי, הישמרי בצעדייך, בעולם הזה איש אינו שייך לך…." (משפט מתוך ראגה הינדית)
לילה עירני שנגמר עם שחר.
אני מתעוררת לעמל יומי. לעבודת בוראי – עבודת חיי.
אני מורידה את התחבושות שחבשתי אתמול את הלב הפצוע ומדביקה במקומן פלסטר קטן, עם ציורים של פינוקיו, אבל עמיד בפני מים.
בהפגנתיות אני מדביקה אותו, למרות הפצע הפתוח, למרות הדם – כמו אומרת לו בהתגרות: עכשיו אתה בריא וזהו!
נושאים: מדיטציה | 6 תגובות »
"לא יוצא לך לפעמים, ככה, ללכת לאיבוד או להרגיש אבוד?"
"לאן אני יכול כבר ללכת לאיבוד, כשאלוהים כל הזמן איתי?"
נכון…. אני נזכרת, כמה קל לי לשכוח, וכמה אצל אנשים מהודו, הדבר הזה טבוע חזק בנשמתם, ספוג בתרבות, מבטן ומלידה.
איתי אלוהים משחק מחבואים. הוא תמיד מתחבא טוב טוב ואני תמיד עומדת וסופרת.
מי שעומד מלפני, מאחורי ומצדדי, הוא העומד. אני פוקחת עיניים, מסתכלת מסביב.
מחליטה למצוא אותו ויהי מה. בכל מקום.
נושאים: יומן יוגה | 4 תגובות »
היום בשלוש היה אמור להגיע איש הכיורים.
ולמרות שמחכים לו כאן כבר הרבה ימים שיבוא ויחזיר את הכיור המאיים להתנתק מהקיר למקומו, היום בשלוש בצהריים, ממש לא היה לי כח בשבילו.
אומרים שאלוהים מסדר מתקני כיורים למי שאין לו שיניים, ובצדק אומרים.
נשלח לי סוף סוף מתקן כיורים מדופלם לתקן כיור שקיטורים נשפכו עליו כמו מים, והנה אני מעקמת פרצוף בכפיות טובה: "ואם בשלוש לא בא לי"? המשך »
נושאים: כללי | 3 תגובות »
מכתב פתיחה הוא תמיד הפוסט הקשה מכולם. קשה במיוחד עבורי.
יש אנשים שטובים בהתחלות, אח"כ אין להם מושג איך להמשיך. הם מתחילים בקול תרועה רמה ומכריזים על פתיחת ה- X, ואז לא יודעים לאן לפתח את זה כי הם ממחלקת הפתיחות, ופיתוח זה כבר לא ההתמחות שלהם.
לעומתם, יש את אנשי הסופים. כשצריך לשים נקודה בסוף משפט סיום, הם יודעים לקחת כל התחלה ואמצע, לקלוט מהם את התמצית, (גם אם אין להם מושג ירוק בנושא המדובר) ולכתוב מכתב סיכום מרגש עם סימני קריאה, ושורות מחץ הצופות אל העתיד. בברכת חג חירות שמח ופסח כשר. המשך »
נושאים: יומן יוגה | 6 תגובות »
הדרך האמיתית עוברת מעל חבל שאינו מתוח גבוה, אלא ממש מעל פני האדמה.
—
נראה כאילו הניחו אותו שם כדי שאנשים יכשלו בו, לאו דווקא כדי שילכו מעליו.
