26 באוגוסט, 2011 מאת ליאת
"צרות באות בצרורות" – כך שמעתי לא אחת בילדותי.
ובאמת עכשיו, בחודש אוגוסט, כשחם ודביק והסבלנות הממוצעת גם ככה מורדת לחצי התורן, לפעמים יש הרגשה שכל מועקות והצקות העולם התאגדו ובאו להשתעשע אצלך בסלון,
ולפעמים קשה להימנע מהשאלה המיותרת: למה אני?
המשך »
נושאים: הקרב הפנימי | 12 תגובות »
4 באוגוסט, 2010 מאת ליאת

לפני שבוע נסעתי זו השנה השניה ברציפות לסדנא בת שלושה ימים עם prasad rangnekar
כמו תמיד כשמגיעים למקום או סיטואציה שקשורים לזכרון מהעבר שיש אצלנו בראש, אנחנו מגיעים עם שק מלא ציפיות.
גם כשאנחנו מנסים לבוא נקיים ופתוחים, עצם הזיכרון שקיים אצלנו, מהווה גורם להשוואה שנמצא שם כל הזמן בגב הראש שלנו, ופרטנר נאמן למשחק מסירות בין המציאות העכשווית לזו שחווינו בעבר.
אז אחרי חוויה עוצמתית מאוד ששבתי איתה מהסדנא הקודמת, ציפיות מהסדנא הזו היו בלתי נמנעות כמובן.
המשך »
נושאים: יומן יוגה | 4 תגובות »
30 באפריל, 2010 מאת ליאת

אין מה לומר, שעור יוגה הוא ללא ספק פעמים רבות שעור לחיים.
שכן, מה שאנחנו עוברים על מזרן היוגה הוא מיקרוקוסמוס מדוייק של העולם הגדול ומה שאנחנו עוברים בו, והאימון יספק לנו תמיד, הזדמנויות לבחון את האופן שבו אנחנו מתמודדים עם סיטואציות שונות בחיים.
כשאנחנו לומדים עם הזמן לחדד את הראיה ואת הקשב שלנו, אנחנו מתחילים להבין לתדהמתינו שהאופן שבו אנחנו מגיבים על המזרן, זהה לדרך ההתמודדות שלנו בחיים:
האופן שבו אנחנו מתמודדים עם כאב, עם מאמץ, עם הקושי להרפות ולשחרר, האופן שבו אנחנו מגיבים לכישלון או להצלחה, מה אנחנו עושים כשאנחנו מתוסכלים, או כשנפשנו סוערת, מה קורה לנו כשאנחנו חשים קינאה במישהו אחר שמצליח לעשות משהו טוב יותר מאיתנו – כשלומדים להתבונן, מבחינים שהאנלוגיה בין תרגול היוגה ה"תמים" שלנו ובין החיים שלנו מדוייקת עד כדי מבוכה. המשך »
נושאים: תרגול | 14 תגובות »