Christina’s World - Andrew wyeth

למה אנחנו אומרים דברים שברור לנו שלא יתקיימו? איך קורה שביטויים מקובלים בשפה שלנו מצביעים בברור על האשליה האנושית שאנחנו מצויים בה? האם באמת נוכל לא לדעת צער? עכשיו, עם לכתה של אמי לעולמה, הרבה אנשים מאחלים לי לא לדעת עוד צער, ואני כדרכי יצאתי לבדוק לעומק את העניין. המשך »

למי מאיתנו אין לפעמים את הפנטזיה לברוח מהשגרה שלנו לטבע, למקום מבודד?  מי מאיתנו לא השתעשע במחשבה על הדבר היחיד שייקח אתו לאי בודד?

רובנו לא היינו חושבים על זה, אבל התשובה הנכונה מסתבר, היא חוט דנטלי המשך »

על כוחו של אימון עקבי

בתקופות משבר, אחד הדברים הראשונים שאנחנו זונחים, הוא התרגול האישי שלנו (כל אחד והתרגול שלו). דווקא אותו תרגול שגרתי שאין לנו כוחות וגם לא חשק ליישם, הוא זה שיכול לעזור לנו יותר מהכל ברגעים קשים בחיים.
המשך »

לפעמים נדמה שריבוי האלים והפסלים בתרבות ההודית ובעולם היוגה מעיד על אמונתם של ההודים בכך שהאלוהי באמת נמצא בתוך הפסל ואותו הם עובדים.

אנקדוטה כמו זו שתקראו כאן, מבהירה שהראיה שלהם את החיים, מטיבה להכיר את טבע האדם הרבה יותר לעומק ממה שנראה על פני השטח. המשך »

שאיפות, נשיפות, התארכות, התפתלות, פתיחות, התרחבות, התחזקות, התרככות, התחממות – הכל אודות מעללינו בסדנת החורף של פברואר: צילומים ומילים.

בדיוק שנה עברה מאז הסדנה הראשונה שהתקיימה בסטודיו, וגם היא היתה שבת יוגה סגרירית וחורפית. הפעם נתנו לחורף מקום של כבוד, וקראנו לסדנה על שמו.

למעשה הסיבה הראשונית ליצירת הסדנה היתה העובדה שתמיד סבלתי מהחורף ומשלל תופעות הלוואי הנלוות אליו: קור, נוקשות בגוף, כבדות, נטיה לחלות בשפעת ולהתקרר, נחיריים סתומים תמידית ומצב רוח ירוד.

לאורך השנים ובעקבות תרגול היוגה מצבי השתפר פלאים: יש לי כלים נפלאים לחמם את הגוף, לרכך ולפתוח אותו, למדתי איך ליצור תנועה וקלילות בגוף, מספר הפעמים שחליתי בעשור האחרון ירד לכדי 3 ומצב הרוח שלי שומר בהחלט על יציבות.

אין מה לומר, אני עדיין מעדיפה קיץ (כן כן, אפילו את הקיץ הישראלי) אבל אם כבר לעבור את החורף, מוטב לצלוח אותו בדרך הקלה והבריאה ביותר.

בשנים האחרונות אני פוגשת יותר ויותר אנשים סביבי שסובלים בחורף מאחת או יותר מהתופעות הנ"ל, והחורף הזה, הקר במיוחד שבא עלינו שכנע אותי סופית להקדיש כמה שעות ולרכז את כל הדרכים הפשוטות שאפשר ומומלץ לשפר בהן את איכות החיים בחורף – עבור כל מי שרוצה לעבור את החורף בשלום.

המשך »

עתות של סוף שנה ושנה חדשה, שולחות אותנו בדרך כלל אוטומטית להביט לאחור, לאמוד ולמדוד את הדרך שעשינו.

בעקבות המבט הרחב הזה על תקופת זמן שלמה אנחנו נוטים להסיק מסקנות ולסכם סיכומים של השנה שעברה, כדי שנוכל להציב את עצמנו שוב על קו הזינוק לקראת השנה הקרובה וכמו לפתוח דף חדש ולהתחיל שוב מהתחלה.

כשאני מסתכלת על השנה שהשארתי מאחור, אני רואה שנה של המון שינויים ופריצות דרך, אבל המונח המשמעותי ביותר שאני סוגרת איתו את השנה ולוקחת איתי לשנה החדשה הוא שביעות רצון. המשך »

הסרטון הבא מתעסק באחת מקבוצות השרירים החשובות בגופינו – שרירי רצפת האגן.
רצפת האגן היא קבוצת שרירים חשובה ומיוחדת בגופינו, וזאת בעקבות העובדה שהיא מחזיקה בתכונות שונות (אפילו מנוגדות זו לזו), המתקיימות בה בכפיפה אחת:
מחד, מדובר בקבוצת שרירים שצריכה להיות גמישה מאוד, כדי לאפשר יציאה של תינוק דרכם, ויציאה של הצרכים שלנו, ומאידך שרירי רצפת האגן צריכים להיות חזקים מאוד כדי שיוכלו לתמוך בכל אברי האגן מלמטה והן לאפשר לנו לאסוף אותם כדי שנוכל לשלוט ביציאת הצרכים שלנו ולשחרר אותם כשאנחנו מחליטים. המשך »

אני מתעוררת בשעת בוקר מוקדמת מהרגיל לצורך הקפצה קצרה לתחנת האוטובוס.
ובשעה מוקדמת מהרגיל שבה הביתה וצמד הקולות הנאמן בתוכי פוצח בדיאלוג:

קול א': אני אשאר כבר ערה כדי להתאמן, לתרגל גם מדיטציה ארוכה ואח"כ אימון ארוך ומחמם שכזה
קול ב': אם אשאר ערה כל היום, ביודעי שיש עוד יום שלם לפני, אהיה עייפה וסמרטוטית כל היום. מוטב לחזור למיטה לעוד שעה קלה ולכוון שעון לשעה מוקדמת דיה כדי להספיק להתאמן.
קול א': מצויין נכוון שעון ונקום רעננים המשך »

הפעם מתמקד הסרטון שלנו במתח ועומס בחגורת השכמות, הכתפיים והעורף ובאפשרויות לעבוד איתן ולאפשר בהן שחרור. המשך »

אחד המשפטים השכיחים ביותר שאני שומעת מתלמידי יוגה חדשים הוא: "לי, אין בכלל מושג במדיטציה, אני כאן בגלל הגב התחתון".
לצערי תשובתי הקבועה היא: ברוך הבא למועדון

אחוזים גדולים מהאנשים המגיעים ליוגה, באים בעקבות בעיות פיסיות, ובראשן, הגב התחתון.
אחריו עומדים במקומות המכובדים, חגורת השכמות והעורף, ברכיים ומפרקי הירך, וכשתלמיד חדש יושב לתרגל מדיטציה, הוא נאלץ לפגוש אחר כבוד את כל אלה.

ואכן, מדיטציה היא האתגר הגדול מכולם, וזאת מכיוון שלהיות במצב מדיטטיבי שבו הגוף, הנפש והתודעה, שקטים, יציבים וצלולים, בעקביות ולאורך זמן (או לכמה דקות) – הוא אולי הדבר הקשה ביותר לנו, בני האנוש, על אחת כמה וכמה, כאשר  האתגר מתחיל בקושי הפיסי פשוט לשבת. המשך »