3 במאי, 2010 מאת ליאת

בפוסט שפירסמתי אתמול, כתבתי:
וכמו שקורה לי הרבה בחיים, כשמשהו נמצא בעיצומו של תהליך לימוד והפנמה, הוא מהדהד בכל מקום, קופץ מכל פינה – מבהיר לי, שעכשיו הוא על הפרק ואין לי מוצא מלתת לו לחלחל בחיי.
אז האנקדוטה שרציתי לספר היום, היא סוג של המשך ישיר לתופעה הזאת שתמיד מפליאה אותי ונותנת לי מן חוויה כזאת בלתי אמצעית ומאוד מוחשית לתחושת האחדות שבד"כ נחווית כערטילאית ומופשטת. המשך »
נושאים: סיפורים קוסמיים | 8 תגובות »
7 באוקטובר, 2009 מאת ליאת
שמעתי את זעקת ליבך.
ראיתי את חיבוטי נפשך.
אני יודע מה עמוקה שאיפתך לאמת.
בכאבך קראת אלי ובשמחתך.
בלי סוף התחננת אלי,
להראות את עצמי.
לבאר את עצמי.
לגלות את עצמי. המשך »
נושאים: כללי | 3 תגובות »
30 ביוני, 2009 מאת ליאת
אני נוהגת במכונית עם שתי ידיים על ההגה, ומישהו אחר בתוכי נוהג בי.
הוא מסב את תשומת ליבי אל ההגה, אל המראות, אל מטורף בג'יפ האמר שחור שדוהר מאחורי והנה עומד לעקוף מימין ולחתוך אותי. המשך »
נושאים: כללי | 2 תגובות »
5 ביוני, 2009 מאת ליאת
פעם אמרה לי מיכל (אישה חכמה ויקרה לי), שלדעתה יש השגחה פרטית ועליונה שמגנה עלי.
לא היה לי הרבה מה לומר על זה. באותה העת לא היה לי שום עניין בישויות אסטרליות ונשמות מגנות, ובילדותי פיית השיניים מעולם לא הניחה מתנות מתחת לכרית שלי (שום דבר המעיד על חוסר באהבה כלפיי, רק על הורים קיבוצניקים
) כך שהמבט שלי כנראה אמר: ????
המשך »
נושאים: יומן יוגה, כללי | 5 תגובות »
29 במאי, 2009 מאת ליאת

דרך חדשה, היא דבר מרתק. כשאנחנו מתחילים ללכת בדרך כזו, אנחנו עושים זאת לרוב, עם קצה קצהה של אמונה שהדרך הזו תוביל אותנו למקום טוב.גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מהו המקום הזה, מה מזמנת לנו הדרך הזו, ועם מה נצטרך להתעמת ולהתמודד בה. אז אנחנו מתחילים ללכת, עם איזושהי אמונה עיוורת קטנטנה והרבה ספקות וחשדנות. ולאט לאט אנחנו מרשים לעצמינו לחוות חוויות חדשות, להקשיב, לרוקן את עצמנו ממה שאנחנו כבר יודעים ולהיפתח לרעיונות חדשים שממלאים אותנו, וככה בלי לשים לב, אנחנו הולכים בשביל, לפעמים לאט לאט, לפעמים מהר. המשך »
נושאים: הקרב הפנימי, כללי, תרגול | 19 תגובות »
17 במאי, 2009 מאת ליאת

תנודות מחשבה. תנודות בכלל,
לפעמים טווח התנועה שלהם כ"כ גדול והן עוברות מקיצוניות לקיצוניות כ"כ מהר.
הכנתי ארוחת בוקר מאוחרת. בחרתי צלחת בצבע טורקיז כרקע. עליה כתמים ירוקים של מלפפון, אדומים של עגבניה, צהובים של ביצה ולבנבנים של לחמניה (מקמח לבן, רחמנא לצלן שמצאתי במכולת).
סידרתי אותה בקומפוזיציה מיוחדת והתחלתי לאכול בידיים. עם כל ביס משתנה הקומפוזיציה ואני מסדרת אחת חדשה, נקשרת אליה ונאלצת להיפרד ממנה עם הביס הבא – יש ימים שצריך כ"כ מעט כדי להיות מאושרת. המשך »
נושאים: יומן יוגה | 2 תגובות »