סרטון וידאו קצר ובו דוגמה לתרגול דינאמי, מעורר, מחמם ומחזק את מערכת הלב ריאה.
אחד הדברים שאני שומעת מאנשים על היוגה הוא "שהיוגה לא מספיק אירובית".
זאת כמובן טעות, כיוון שהיוגה, בהיותה אוסף אדיר של מסורות, טכניקות ודגשים שמתייחסים לכל פן ורובד בחיים – נותנת מענה גם לחלק הזה וכוללת בתוכה גם תרגולים אירוביים.
כל מתרגל אשטנגה יוגה יודע זאת היטב, אבל דווקא הסרטון הזה הוא דוגמה טובה לכך שלא מוכרחים לקפוץ במהירות שוב ושוב קדימה ואחורה באינספור ברכות לשמש כדי להפעיל את המערכת האירובית.
יש דרכי תרגול נוספות שמעלות את הדופק, מגבירות את צריכת החמצן בגוף ואת קצב הלב שמספק את החמצן הדרוש לשרירים. המשך »
אחד הדברים שקורים באופן טבעי אחרי זמן מסויים של תרגול יוגה עקבי, הוא הרצון לקחת את התרגול עוד שלב אחד קדימה ולהכניס אותו עוד קצת אל תוך שגרת החיים שלנו.
זה השלב שבו תלמידים מגיעים אלי עם השאלה: אילו תרגולים הם יכולים לתרגל בבית, מה הם עוד יכולים לעשות, מתוך כל מה שאנחנו עושים בשיעור שיוכל להשתלב בתוך קצב החיים שלהם.
הסרטון הבא מתעסק באחת מקבוצות השרירים החשובות בגופינו – שרירי רצפת האגן.
רצפת האגן היא קבוצת שרירים חשובה ומיוחדת בגופינו, וזאת בעקבות העובדה שהיא מחזיקה בתכונות שונות (אפילו מנוגדות זו לזו), המתקיימות בה בכפיפה אחת:
מחד, מדובר בקבוצת שרירים שצריכה להיות גמישה מאוד, כדי לאפשר יציאה של תינוק דרכם, ויציאה של הצרכים שלנו, ומאידך שרירי רצפת האגן צריכים להיות חזקים מאוד כדי שיוכלו לתמוך בכל אברי האגן מלמטה והן לאפשר לנו לאסוף אותם כדי שנוכל לשלוט ביציאת הצרכים שלנו ולשחרר אותם כשאנחנו מחליטים. המשך »
אני מתעוררת בשעת בוקר מוקדמת מהרגיל לצורך הקפצה קצרה לתחנת האוטובוס.
ובשעה מוקדמת מהרגיל שבה הביתה וצמד הקולות הנאמן בתוכי פוצח בדיאלוג:
קול א': אני אשאר כבר ערה כדי להתאמן, לתרגל גם מדיטציה ארוכה ואח"כ אימון ארוך ומחמם שכזה קול ב': אם אשאר ערה כל היום, ביודעי שיש עוד יום שלם לפני, אהיה עייפה וסמרטוטית כל היום. מוטב לחזור למיטה לעוד שעה קלה ולכוון שעון לשעה מוקדמת דיה כדי להספיק להתאמן. קול א': מצויין נכוון שעון ונקום רעננים המשך »
אחד המשפטים השכיחים ביותר שאני שומעת מתלמידי יוגה חדשים הוא: "לי, אין בכלל מושג במדיטציה, אני כאן בגלל הגב התחתון".
לצערי תשובתי הקבועה היא: ברוך הבא למועדון
אחוזים גדולים מהאנשים המגיעים ליוגה, באים בעקבות בעיות פיסיות, ובראשן, הגב התחתון.
אחריו עומדים במקומות המכובדים, חגורת השכמות והעורף, ברכיים ומפרקי הירך, וכשתלמיד חדש יושב לתרגל מדיטציה, הוא נאלץ לפגוש אחר כבוד את כל אלה.
ואכן, מדיטציה היא האתגר הגדול מכולם, וזאת מכיוון שלהיות במצב מדיטטיבי שבו הגוף, הנפש והתודעה, שקטים, יציבים וצלולים, בעקביות ולאורך זמן (או לכמה דקות) – הוא אולי הדבר הקשה ביותר לנו, בני האנוש, על אחת כמה וכמה, כאשר האתגר מתחיל בקושי הפיסי פשוט לשבת. המשך »
קודם כל, אני רוצה לפתוח בהתנצלות על הכותרת בלעז.
כנראה שלפעמים באמת באנגלית זה עובד כמו שאמרו הג'ינג'יות כבר לפני שנים.
אז אחרי שניסיתי כל דרך אפשרית לתת כותר עברי נאות בשפת אימנו, והעלתי בחכתי רק כותרים חבוטים ומסורבלים (להלן: האמנות של לעשות כמיטב יכולתי? או אמנות עשיית הטוב ביותר שלי?), נכנעתי לגלובליזציה ובחרתי שם בלעז, בשפה שבה לראשונה חדרה המחשבה לראשי, ויסלח לי אליעזר בן יהודה. המשך »
"אחרי הסערה, היא זכרה, העולם כמו חדש: הרוח מחליקה את הסלעים, מגרשת את העננים ואת החלומות, והדעת חלולה כמו אחרי שינה טובה וממושכת; רחבה וריקה"
מתוך "האי" ראיה סייקינן
בתחילת כל שנה חדשה ובמבט לאחור על זו שחלפה, תמיד נדמה שהשנה שמאחור, גדושה במעשים ופעולות שנראים לנו דרמטיים, במחשבות ואמירות שנראות מיותרות/ מגוחכות/ מלאות חשיבות/ מוגזמות/ הרסניות/ בונות – והשנה, נראית סוערת מתמיד.
"מה שאנחנו עברנו השנה…!" / "איפה היינו לפני שנה ואיפה אנחנו היום" / "השנה שעברה היתה באמת קשה מאוד" – אנחנו ממלמלים בחשיבות
מודדים את מה שעבר עלינו ומסכמים, כמו בכל שנה, שהשנה, באמת, עברנו הרבה, יותר מהרגיל. המשך »