קוצב לב
24 באוגוסט, 2009 מאת ליאת
"הו נפשי, הישמרי בצעדייך, בעולם הזה איש אינו שייך לך…." (משפט מתוך ראגה הינדית)
לילה עירני שנגמר עם שחר.
אני מתעוררת לעמל יומי. לעבודת בוראי – עבודת חיי.
אני מורידה את התחבושות שחבשתי אתמול את הלב הפצוע ומדביקה במקומן פלסטר קטן, עם ציורים של פינוקיו, אבל עמיד בפני מים.
בהפגנתיות אני מדביקה אותו, למרות הפצע הפתוח, למרות הדם – כמו אומרת לו בהתגרות: עכשיו אתה בריא וזהו!
נושאים: מדיטציה | 6 תגובות »