איך למות ולהישאר בחיים?

1 בספטמבר, 2013 מאת ליאת

אני ואמא עם זר חרציות 1979

אני ואמא עם זר חרציות 1979

לפני שנה בדיוק, בשמחת תורה, נשמה אמא שלי את נשימותיה האחרונות. נעה בין חיי לבין התמודדות עם המוות שלה ועם זה שלי שיבוא בעתיד, אני עורכת סיכום ביניים ומנסה להבין (שוב) איך אפשר למות ולהישאר בחיים המשך »

נושאים: מקורות היוגה | 8,571 תגובות »

כשהרצון שבע

1 בינואר, 2012 מאת ליאת

עתות של סוף שנה ושנה חדשה, שולחות אותנו בדרך כלל אוטומטית להביט לאחור, לאמוד ולמדוד את הדרך שעשינו.

בעקבות המבט הרחב הזה על תקופת זמן שלמה אנחנו נוטים להסיק מסקנות ולסכם סיכומים של השנה שעברה, כדי שנוכל להציב את עצמנו שוב על קו הזינוק לקראת השנה הקרובה וכמו לפתוח דף חדש ולהתחיל שוב מהתחלה.

כשאני מסתכלת על השנה שהשארתי מאחור, אני רואה שנה של המון שינויים ופריצות דרך, אבל המונח המשמעותי ביותר שאני סוגרת איתו את השנה ולוקחת איתי לשנה החדשה הוא שביעות רצון. המשך »

נושאים: מקורות היוגה | 1,479 תגובות »

זכות הפעולה

26 בנובמבר, 2011 מאת ליאת

את הפוסט הקודם הקדשתי לשני מושגי היסוד מהסוטרות של פטנג'לי – עשיה והרפיה.

תמיד יפה בעיני לראות איך הטקסטים של היוגה שנכתבו בתקופות שונות, ולוקטו לאורך אלפי שנים ממקורות שונים, בסופו של דבר מתחברים ומתארים בדרכים שונות מהות אחת.

והיום אני חוזרת לכתוב על אחד הטקסטים המשפיעים עלי ביותר: הבהגווד גיטא – טקסט שאני שבה ונמשכת לקרוא בו ולכתוב על רעיונות מתוכו. המשך »

נושאים: מקורות היוגה | 6,460 תגובות »

המאמץ להרפות

22 בנובמבר, 2011 מאת ליאת

אחד הדברים הקשים ביותר עבורנו כאנשים הוא הרפיה.

נדמה לנו שהמאמץ האקטיבי שלנו הוא זה שיש בו קושי, אבל הקושי האמיתי שלנו הוא השחרור.

למעשה ביוגה, ה-מטרה העליונה היא שחרור וכל המאמצים והעבודה הפיזית קיימים בעיקר כדי לאפשר לנו בסופו של דבר, לשחרר: לשחרר את הגוף מחולשותיו ומכאוביו, לשחרר את הנפש מיסוריה ובעיקר לשחרר את הראש מטרדותיו. המשך »

נושאים: מקורות היוגה, תרגול | 851 תגובות »

אני הוא לא אני

17 בנובמבר, 2010 מאת ליאת

אחד הדברים המדהימים שאני עוברת עם השנים ביוגה, הוא העובדה שאני רואה אותה בכל מקום.
מזהה אותה באופן ספונטני בקטעים שנקרים על דרכי, בספרים, בציורים, צילומים ופסלים, בפזמונים ידועים ובשירים שלגמרי "במקרה" אני נתקלת בהם.
לא מזמן הבאתי לכאן את מסתורין הדברים שהיה עבורי בדיוק זה: גילוי מקרי של טקסט שליווה תערוכת ציורים שמבטא בדיוק ויופי גדולים את מה שהיוגה מהווה בשבילי.
והיום, נתקלתי בשיר נוסף שתוכנו מתאר בדיוק את מהות היוגה וחושף שוב, את העובדה המדהימה שהידע קיים בכל מקום ובא לידי ביטוי מכל כך הרבה כיוונים, ובאינספור צורות
ולפעמים, כשאני עומדת מול יצירת אמנות (מכל סוג שהיא: קולנוע, שירה, ציור צילום), ברור לי לגמרי שיוצרה הגה אותה ממקום של חיבור פנימי גדול, ולמרות שלמראית עין אני עומדת מול מילים, צורות וצבעים, החוויה הפנימית היא של השתאות רוחנית.
הזדהות גדולה עם אותו הניצוץ שנמצא בכל דבר ותחושה ברורה של אחדות ושל הקלה שבאה בעקבות זיהויו :flrw:

I am not i
I am this one
walking beside me whom I do not see
whom at times I manage to visit
and whom at other times I forget
the one who remains silent while I talk
the one who forgives, sweet, when I hate
the one who takes a walk when I am indoors
the one who will remain standing when I die

(במקור בספרדית, חואן רמון חימנס)

נושאים: מקורות היוגה | 17,625 תגובות »

מסתורין הדברים

27 באוגוסט, 2010 מאת ליאת

מסתורין הדברים? איני יודע מהם מסתורין
המסתורין היחידים הם בכך שיש מי שחושב על מסתורין
מי שעומד בשמש ועוצם את העיניים
מתחיל שלא לדעת השמש מהי
ולחשוב דברים רבים המלאים בחום
אך הוא פוקח את עיניו ורואה את השמש
ושוב אינו יכול לחשוב על כלום
כי אור השמש שווה יותר מן המחשבות
של כל הפילוסופים ושל כל המשוררים
אור השמש אינו יודע מה הוא עושה
ועל כן אינו טועה והוא רגיל וטוב

פרננדו פסואה

נושאים: מקורות היוגה | 989 תגובות »

אומללות זה קל

26 ביוני, 2010 מאת ליאת

לפעמים, לא צריך יותר ממשפט אחד בספר שקוראים או בסרט שרואים, בשביל להבין למה הוא נקרה בדרכינו
אני לא מדברת כמובן על יצירות או מצבים מופתיים כאלה, שממלאים את חיינו במשמעות ונראים לנו כאילו מי שעומד מעלינו (או מצידינו או מתחתנו :sideways: ) כיוון אותם היישר לידינו כדי לחולל בנו למידה או שינוי.

אני מדברת דווקא על הסיטואציות המינוריות, חסרות משקל או משמעות כביכול עבורנו, שכולנו נתקלים ועוברים דרכן יום יום, זוטות, רגעי שיעמום, דברים שאנחנו קןראים במקרה בעיתון ובספר.

שברי תכנית טלביזיה "סתמית" שנפלנו עליה במקרה, בזיפזופ חולף ונתקענו, סרטים חסרי חשיבות שראינו, דברים שמצאנו עצמנו בוהים בהם ו"מבזבזים" עליהם את זמנינו – כאלה מן דברים, נשמע מוכר? המשך »

נושאים: מקורות היוגה | 546 תגובות »

the self

5 ביוני, 2010 מאת ליאת

שבת בבוקר, אני סוקרת את מדף הספרים בהתרגשות.
זה רגע היסטורי שבו סיימתי לעת עתה, פחות או יותר, את ערימת הספרים ששוכבת לצד המיטה שלי ואני בשלה ופנויה לקלוט ספר חדש אל חייקי.
אני עוברת על מדף ספרי היוגה ועיני נופלות על ספר דק שקיבלתי במתנה לפני שנה: be as you are – זו כותרתו, שמייד מעוררת בי משהו, כמיהה קמאית, וגורמת לי לשלוף אותו בלי לחשוב חצי פעם מהמדף.
זהו ספר על הוראתו של ראמאנה מהרישי, ואני פותחת אותו באקראי, כמו שאני נוהגת לעשות עם כל הספרים שאני עומדת לקרוא, כאילו לבחון אם יש בינינו כימיה טובה לפני שאני מתחייבת לחיי זוגיות,
וזה הקטע  שעליו נחות עיני:  the self

המשך »

נושאים: מקורות היוגה | 1,404 תגובות »

כשהתלמיד מסכים

14 בנובמבר, 2009 מאת ליאת

יש תופעה מרתקת שאני עוקבת אחריה שנים, והיא שכשמשהו מתחיל להעסיק אותי באיזושהי רמה, הוא מתחיל להדהד בכל מקום בחיים שלי.
אני מתחילה לשמוע אותו, לראות אותו, ולקבל אותו בכל מקום שאליו אני מפנה את מבטי.
ספר שאני פותחת במקרה ונוחתת היישר על פיסקה שמתעסקת בעניין המדובר, אדם שאני פוגשת ומדבר איתי עליו, תכנית בטלביזיה שבזיפזופ מקרי בל לדעת את ההקשר שלה אני נופלת על המשפטים שמדברים על הנושא שלי וכך הלאה..

המשך »

נושאים: הקרב הפנימי, מקורות היוגה | 99 תגובות »

רק הפעולה

7 בנובמבר, 2009 מאת ליאת

אחד הדברים שאני מתכננת לכתוב עליהם זה זמן, הוא עובדה מעניינת ששמתי לב אליה.לפעמים, אנשים נוהגים באופן מאוד חומרני עם ענייני הרוח. כלומר, אפשר להיות מאוד חומרניים, אפילו לגבי החיפוש הרוחני.

את כולנו מניע הרצון להשיג משהו בחיים. אנחנו רוצים להשיג עושר, רכוש, עבודה טובה, כסף, מעמד, הנאה, חברים, כוח, שליטה.

אבל האמת היא, שגם החיפוש הרוחני עשוי לעתים להפוך מאוד הישגי. אנחנו רוצים להשיג בו שחרור, שלווה, שקט, בריאות, אמת ולפעמים אנחנו הופכים מאוד חמדנים אפילו ביחס לאלה. המשך »

נושאים: הקרב הפנימי, מקורות היוגה, תרגול | 833 תגובות »

« לפוסטים הקודמים



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

נושאים