שאלות ותשובות

29 במאי, 2009 מאת ליאת

דרך חדשה, היא דבר מרתק. כשאנחנו מתחילים ללכת בדרך כזו, אנחנו עושים זאת לרוב, עם קצה קצהה של אמונה שהדרך הזו תוביל אותנו למקום טוב.גם אם אנחנו לא יודעים בדיוק מהו המקום הזה, מה מזמנת לנו הדרך הזו, ועם מה נצטרך להתעמת ולהתמודד בה. אז אנחנו מתחילים ללכת, עם איזושהי אמונה עיוורת קטנטנה והרבה ספקות וחשדנות. ולאט לאט אנחנו מרשים לעצמינו לחוות חוויות חדשות, להקשיב, לרוקן את עצמנו ממה שאנחנו כבר יודעים ולהיפתח לרעיונות חדשים שממלאים אותנו, וככה בלי לשים לב, אנחנו הולכים בשביל, לפעמים לאט לאט, לפעמים מהר. המשך »

נושאים: הקרב הפנימי, כללי, תרגול | 19 תגובות »

טופס טיולים מקוצר

26 במאי, 2009 מאת ליאת

שלשום התקשר אליי פישמן, חברי הטוב משכבר ובפיו בשורות עצובות.
הוא הודיע לי שאלון, הגיטריסט שניגן איתו בלהקה, שאותה אני מלווה, עוקבת, מצלמת ואוהבת שנים – נפטר מדום לב.
בגיל 30 ומשהו, נשוי ואבא לשלושה ילדים קטנים, בריא וטוב לב, הוא הלך לישון, ולא קם.

המשך »

נושאים: כללי | 13 תגובות »

להפוך קש לזהב

25 במאי, 2009 מאת ליאת

לפעמים אני מתחילה אימון מותשת וחסרת כוחות.
בין אם אני הולכת להתאמן עם אנשים אחרים בערב אחרי יום לא מוצלח, ובין אם אני קמה בבוקר על הצד הלא נכון (אני לא רוצה לומר סתם שמאל, כי לא נראה לי לעניין תמיד להפיל את זה עליו :wassat: ) – אני עולה בחוסר חשק על המזרון וכל תנועה שלי חורקת, כל נשימה מאולצת ובראש שלי רצות מחשבות על כלים שלא שטפתי, על כביסות שלא קיפלתי, על גינות שלא השקתי, על תנוחות יוגה שלא תירגלתי. המשך »

נושאים: תרגול | 4 תגובות »

המהות שבפנים

24 במאי, 2009 מאת ליאת

צילום: Francis Fuerst

המקום שבו אנחנו רוצים להיות

פעמים רבות בזמן שיעור בקבוצה, אני מנחה תנוחה מסויימת.
לכל תנוחה בד"כ יש כמה רמות תרגול. יש את הוריאציה הקלאסית שלה, וריאצייה מקדימה  המיועדת להכנת הגוף לקראת התנוחה ולמי שמתקשה או עדיין לא בשל לבצע את התנוחה המלאה, ווריאציה מתקדמת למי ששולט בתנוחה ורוצה לנסות גרסה מורכבת יותר.
אבל מאחורי השונות ומעבר לרמת הקושי הפיסית, עומד אותו עיקרון. עומדת אותה מהות שהיוגה מנסה ללמד אותנו לחוות, ברמות שונות, ברבדים שונים של הקיום – תמיד אותה מהות.
לראות את המהות הזו בכל פעם מחדש, בכל סיטואציה או רמת תרגול בה אנחנו נמצאים, זה לתרגל יוגה. המשך »

נושאים: תרגול | 11 תגובות »

ידע אחד – מעשה ידיו

22 במאי, 2009 מאת ליאת

בפסח אנשים מוציאים מהבויעדם את המילה הזו חירות, מנערים אותה משכבת האבק הסמיך שהצטברה עליה, ממרקים אותה ומתחילים לגלגל אותה על הלשון, להחליף אותה  האחד עם השני, להתמסר איתה, להתפלפל עימה ולתבל בה את דבריהם.
אחרי הכל, זה החג שבו כל אדם ואדם צריך לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצריים, גם אם הוא יצא מפולין.

ברוב חגי ישראל ובפסח במיוחד יש לרובנו מושגים די ברורים אודות הטובים (להלן אנחנו!) והרעים (המצרים או העם האחר התורן) בחיים שלנו. בפועל כל החלקים בחיינו נבראו על ידי האל ומסתבר שכבר בתנ"ך כתבו על זה.

עבדים היינו

בפסח אנשים מוציאים מהבויעדם את המילה הזו חירות, מנערים אותה משכבת האבק הסמיך שהצטברה עליה, ממרקים אותה ומתחילים לגלגל אותה על הלשון, להחליף אותה  האחד עם השני, להתמסר איתה, להתפלפל עימה ולתבל בה את דבריהם.

אחרי הכל, זה החג שבו כל אדם ואדם צריך לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצריים, גם אם הוא יצא מפולין.

אני מוכרחה להודות שאת פסח אני מאוד אוהבת, ולא רק בגלל האביב שמגיע ומחלחל לכל פינה, ולא רק בגלל החופש שנופל עלי פתאום ומתחבר לסופי שבוע ארוכים ומבורכים, אלא גם בגלל שמאז ילדותי אני לא ממש חוגגת אותו. לפחות לא באופן שבו חוגגים אותו רוב האנשים.

סיפור משפחתי

הורי שניהם יוצאי קיבוצים וכיוון שכך, מעולם לא ניתנה בביתנו משמעות רבה לליל הסדר ולקריאת ההגדה .

כמובן שכשהיינו אחותי ואני ילדות, נחגג ליל הסדר בחיק משפחתנו המצומצמת, וההגדות הונחו על השולחן אבל שימשו בעיקר כמניפות וכשירונים, כשדודה שלי רכובה על אקורדיון ומנצחת על שירת החלק המוסיקלי שבהגדה, למעט הפעמים הבודדות שנסענו לחגוג את ליל הסדר בקיבוץ וחזינו שוב בילדי קבוצת רקפת שהכינו את ריקוד האביב.

אבל בד"כ, נהגנו לדלג משיר לשיר בהגדה ולאכול כמובן. והיו שנים שאבא שלי התעקש להעמיד טייפ גדול בצד השולחן ולהקליט על קלטת את ליל הסדר ואח"כ להאזין לו (!!) – ואכן זה התברר כמנהג יפה ומועיל.

אחרת איך יכולנו לגלות את אותו ליל סדר שבו נשמעת המולת החג וציחקוקים ולפתע נשמע קולה של סבתי מתגבר על כל השאר כשהיא משתוממת: "זונה? מי זונה??"

בכל אופן, אני חושבת שהתמונה די ברורה, לא ספגתי רבות את מסורת החג, ובפעמים שבהם כן ספגתי אותה כשהתארחתי במקומות בהם החג נחגג כדת וכדין, לא ממש הפנמתי אותה. ואל החג הזה היהודי, לא הצלחתי להתחבר עד כה דרך היהדות עצמה.

פסח יוגי

מאז צללתי לעולם היוגה, חג הפסח עבורי הוא בכלל חג יוגי, על כל המשמעויות שלו והסיפור המלווה אותו.

החל בירידה למצריים בעקבות המצב הכלכלי,בניסיון לחפש פרנסה טובה יותר, ירידה אל עולם החומר, השעבוד שהוא מביא איתו, הסבל בתוכו שבלעדיהם לא היינו מגיעים למצב שבו היינו זועקים לעזרה ומבקשים לצאת לחופשי.

וגם היציאה הזו, הקשה אל המדבר המפחיד, ההפכפך, הגעגוע לסיר הבשר, הקושי להסתגל למצב החדש ולהבנה שבפנים אנחנו בעצם בני חורין – כל אלה התחברו אצלי מייד לעשיה היוגית שבה כל יום אני יוצאת אל המדבר הזה, בדרך הקשה לארץ זבת חלב ודבש.

גם בתוך השיח היוגי, הדיבור על פסח והשלכותיו הפך מאוד טרנדי. ואני, אני לא אוהבת טרנדים. למעשה, כשאני מריחה טרנד מרחוק, אני לוקחת את הרגלים ובורחת.

כך שעם כל הדיבור הזה על שעבוד וחירות, מצאתי עצמי שותקת (לא דבר שקורה לי הרבה) ולא מכבירה מילים.

פסוקים מושתקים

אחרי שכל מיני מחשבות ומילים נאגרות בתוכי אודות שעבוד, חירות וטרנדים, ראיתי משהו שגרם לי בכל זאת לפתוח את הפה.

ראיתי חלק משידור חוזר של תכנית שאני נתקלת בה לפעמים ובה דנים בכל פעם בסוגיה אחרת בתנ"ך. והפעם, תכנית שדנה ביציאת מצריים.

דובר שם על ספר ישעיהו ועל קבוצת פסוקים שמתארים  את המצרים עצמם שחוו תקופה קשה ונפלו בידי מושל קשה וזעקו אל אלוהים, והוא שמע את זעקתם והצילם.

נאמר שם, שאנחנו היהודים, תופסים את יציאת מצריים כאחד השיאים שלנו כעם, אבל סגירת המעגל האמיתית היא גאולתו של העם המצרי. גם להם הייתה "יציאת מצריים" שלהם, בזמן שנעזרו באלוהים כדי לצאת מעבדות לחירות.

אז הבחור שהתראיין בתכנית, הקריא משפט שהוא קרא לו פסוק "מושתק" בספר ישעיהו ובו כתוב: "ויאמר ה': ברוך מעשה ידיי, מצריים עמי"

פסוק שלטענתו היה נוח לנו לשכוח מאחור ולא לתת לו תשומת לב, פסוק חשוב שבו ה', אלוהי העם היהודי קורא, לא פחות ולא יותר, לעם המצרי עמו.

פסוק שלנו מאוד קל לטייח כמי שמורגלים לראות את עצמם כעם סגולה, ואת המצרים כהתגלמות הרוע והאכזריות, והנה ה' בפרוש קורא להם עמו.

ולא זו בלבד, אותו בחור בתכנית התייחס לפסוק נוסף שמתאר את הרגע בקריעת ים סוף שבו טבעו המצרים בים ומשה וכל בני ישראל פצחו בשירה, ואלוהים אמר: "מעשה ידיי שוקע בים ואתם אומרים שירה?"

הטובים והרעים

מנקודת הראות של עם ישראל המצרים הם מקור כל רע, מנקודת ראותו של האל, גם הם מעשה ידיו.

התנ"ך נתן זמן מסך שווה לכל הפסוקים, זה אנחנו שבוחרים מה לראות, למה לתת מקום, על מה לשים דגש, ומה להשתיק.

בסופו של דבר כולם נוצרו על ידי אותה אלוהות, הטובים והרעים, הנדכאים והמדכאים. כל אחד מדכא מישהו, ומדוכא בעצמו ע"י מישהו אחר. ובסופו של יום כולנו נבראנו כאן, מעשה ידיו. (כנראה לא לחינם נאמר כי "עבד ה' הוא לבדו חופשי")

זה מזכיר לי את סיפורי המיתולוגיה ההודית (באופן מוזר אליהם אני מתחברת כ"כ בקלות…)  שברמה השטחית ביותר הם טלנובלה מלאה שדים ויצורי כלאיים ובני אלים וגיבורים ורשעים – סרט הודי קלאסי.

ובעצם כל פרט בהם וכל שם, הם בעלי משמעויות וסמליות עמוקות. ותמיד, אחרי תאור החבר'ה הרעים על כל רשעותם ומעלליהם כנגד "הטובים", מופיע משפט שאומר שבעצם האל (בד"כ הייצוג האלוהי שמככב באותו סיפור) עשה אותם כאלה, בעצם הוא זה ששתל אותם כך, שגרם להם להזדמן בדרכם של הטובים.

הוא זה שעשה אותם חסונים ומרושעים, הוא זה שנתן להם כוחות, הוא זה שעשה אותם חזקים וכ"כ קשים להבסה. כך הוא עשה את האויבים שלנו בחוץ, כך הוא יצר את האויבים שלנו בפנים.
ואנחנו נלחמים, ברואי אל בברואים אחרים.

ומה שמוזר בעיניי הוא שהייתי צריכה ללכת, לחקור ולהתחבר אל תרבות רחוקה מהשורשים שלי מרחק שנות אור, כדי למצוא בסופו של דבר את הדרך להיפתח אל ידע שנמסר בתרבות שלי.
ידע שעם השנים אני לומדת להבין יותר ויותר שהוא אותו ידע. ידע אחד, שנמסר באינספור דרכים, בכתבים ובמעשים בכל התרבויות. ידע אחד – מעשה ידיו.

ליאת, יוגה ברעננה

נושאים: מקורות היוגה | אין תגובות »

חשמלית ושמה נפילה

18 במאי, 2009 מאת ליאת

חתיכת נושא שדחוף לי לכתוב עליו הוא פחד.
אני מפחדת, שלא נאמר פחדנית. כן, אנחנו כן נאמר. אני פחדנית.
אני מפחדת כמעט מהכל, מפחדת ליפול, מפחדת לקום, מפחדת מכישלון, מפחדת מהצלחה, מפחדת מסוטים, מאנשים רעים, מפחדת שדברים רעים יקרו ליקיריי, מפחדת להישאר לבד (לא מעצם השהות לבד אלא שדברים רעים יקרו לי כשאהיה לבדי), מפחדת להיות חסרת אונים, מפחדת מתחושת הפחד עצמה.
נראה לי שהבהרתי את עצמי…. המשך »

נושאים: תרגול | 10 תגובות »

על גלות וגאולה

17 במאי, 2009 מאת ליאת

אתמול הייתי בהרצאה ונחשפתי בה לרעיון מקסים שנראה לי הולך להיות מאוד משמעותי בחיי.
זו היתה הרצאה שניה מתוך סדרה של חמישה מפגשים שמנסים לקיים דיון באופן שבו עקרונות בסיסיים של היוגה שזורים ומוטמעים במיתולוגיה ההודית שהיא גם המיתולוגיה היוגית, ואיך העקרונות האלה טבועים עמוק בשני האפוסים ההודיים המרכזיים (המהבהארטה והראמיאנה) ומתוך כך גם בחיים ובתרבות ההודיים.
בכל מקרה, בתוך מבוא ארוך ומרתק על הטקסטים היוגיים וההודיים בכלל, אתמול אמר המרצה אמירה מופלאה בעיניי, שלמרות שידעתי אותה, אף פעם לא ראיתי באופן הזה. המשך »

נושאים: מקורות היוגה | 4 תגובות »

בקאסנה

17 במאי, 2009 מאת ליאת

יום רביעי.
יום האימון הארוך שלי. 9:00 בבוקר, בחדר עולה השאלה "אז מה נעשה היום?" – "בקאסנות", אני מצייצת בלי לחשוב. (אוסף בלתי נדלה של תנוחות שיווי משקל על הידיים)
החברים שלי מסתכלים על החלשלושה המצייצת שהכירו לפני שש שנים במבט זועף של מי שנבעטו זה עתה מהמיטה ועומדים לסגור איתי חשבון אח"כ: מה בקאסנות? איזה בקאסנות בראש שלך על הבוקר? וחוצמזה, ממתי נהיית חובבת באקסנות יא ציפציף??
אני כבר הבנתי שזו היתה טעות והתחרטתי על פליטת הפה אבל זה כבר היה שם בחוץ בחדר, מאוחר מידי כדי לדחוף אותו חזרה. המשך »

נושאים: יומן יוגה | אין תגובות »

יבשה באופק

17 במאי, 2009 מאת ליאת

תנודות מחשבה. תנודות בכלל,
לפעמים טווח התנועה שלהם כ"כ גדול והן עוברות מקיצוניות לקיצוניות כ"כ מהר.
הכנתי ארוחת בוקר מאוחרת. בחרתי צלחת בצבע טורקיז כרקע. עליה כתמים ירוקים של מלפפון, אדומים של עגבניה, צהובים של ביצה ולבנבנים של לחמניה (מקמח לבן, רחמנא לצלן שמצאתי במכולת).

סידרתי אותה בקומפוזיציה מיוחדת והתחלתי לאכול בידיים. עם כל ביס משתנה הקומפוזיציה ואני מסדרת אחת חדשה, נקשרת אליה ונאלצת להיפרד ממנה עם הביס הבא – יש ימים שצריך כ"כ מעט כדי להיות מאושרת. המשך »

נושאים: יומן יוגה | 2 תגובות »

לפתוח את הדלת עם מפתח

15 במאי, 2009 מאת ליאת

סוף סוף הגיעה הבשורה לאנשים לחוצים ומתוחים, לפחות ע"פ סוואמי פרמהנסה ניטיאננדה, סוואמי צעיר וחמוד שהתוודעתי לקיומו ממש לא מזמן. לדבריו, חיים לחוצים ומלאי מתח, דומים לחיים של מתרגל המדיטציה בכך ששניהם מנסים לפעול למען אותה מטרה – לשאוב יותר אנרגיה מהכוחות הפנימיים שבתוכם.
דרך אחת היא כמו לפתוח דלת בבעיטה בלי לדעת את הטכניקה הנכונה – היא נותנת תוצאות אבל יוצרת גם נזק. והדרך השניה היא לפתוח את הדלת עם מפתח – לדעת את הטכניקה הנכונה ולהשתמש בה ללא נזקים.
שתי דרכים, וההבדל היחיד ביניהן הוא הטכנולוגיה. :smartass:
המשך »

נושאים: השראה, תרגול | אין תגובות »

« לפוסטים הקודמים



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

סרטונים

צילומים

קישורים

נושאים

ארכיון

תגים

4 עיוורים ופיל, U2, אגו, אהבה, אהימסה, אומללות, אושר קיומי, אטמן, אי היצמדות, אי השתוקקות, איזון, אלה רק החיים, אלוהים, אלכימיה, אמונה, אמנות, אננדה יוגה, אננדה יוגה ברעננה, אנשים לחוצים, ארג'ונה, ארתור, אשליה, בדיוק מה שאני רוצה, בומביי, בייתי, ביקורתיות, בלונים, בקאסנות, בת הטוחן, גאווה, גאולה, גבולות, גורו, גורמי הסבל, גלות, גם וגם, גשר, דיוק פנימי, דיכאון, דליפה אנרגטית, האופנישדות, האוקינוס האטלנטי, הארה, הבהגווד גיטא, הבחנה מבדלת, הגיבן מנורטדם, הודו, הוודות, היוגה סוטרות לפטנג'לי, הכרת תודה, המהבהארטה, המיתולוגיה ההודית, המעשה הנכון, הנסיכה ממונקו, הנשמות הטובות, הסוטרות של שיבא, הסתפקות במועט, הפחתת מתחים, הקרב הפנימי, הרפיה, השראה, התודעה הקוסמית, התחדשות, התחלות, התמודדות עם לחץ, התמודדות עם מוות, התמודדות עם פחד, התקף חרדה, חום, חופש, חורף, חיבור פנימי, חיזוק מערכת החיסון, חיזוק קרקעית האגן, חיים אינטנסיביים, חיי נצח, חיפוש רוחני, חירות, טמפל גרנדין, טנטרה, טפס, טרנספורמציה, יבשה באופק, ידיעה, יוגה, יוגה באיזור השרון, יוגה ברעננה, יוגה ומדיטציה באיזור השרון, יוגה ומדיטציה בשרון, יוגה לאחר לידה, יוגה למתחילים ולמתקדמים, יוגה לנשים בהריון, ימים קשים, יציבות, יציבות פנימית, יצירת מציאות, כאב, כאבי גב, כאבי גב עליון, כאבי גב תחתון, כבדות, כניעה, להוציא את הכלב, להיות מאושרת, להרגיש בבית, להתחיל ולהמשיך, ליאת מנדל יוגה ברעננה, לפתוח את הדלת, לצאת אל היער, מדיטציה, מהות, מודעות, מולה בנדהה, מוסיקה, מורה מחליפה, מחבואים, מחסום יצירתי, מכתב פתיחה, מסירות, מסרים בבקבוק, מרחב פנימי, מרלין, מתח, מתיחות רגליים, נוכחות, נינוחות, ניקוי רעלים, ניקיון פנימי, נסים, נפילה, נשימה, נשימות מקררות, נשמה, סדנאות יוגה, סופים, סטודיו ליוגה ברעננה, סיבולת לב ריאה, סמאדהי, סערות, סרטוני וידאו, סרט מצוייר, עלובי החיים, עמוד שדרה, עמידת ראש, פחד, פירות העשיה, פיתולים, פליטת פה, פסח, פראניאמה, צ'אקרות, ציפיות, צלילות, צמדי ניגודים, צמחים נדירים, צעד אחד, קארמה, קבלה, קומפוזיציה, קוצב לב, קיץ, קסמים, קרישנה, קרקעית האגן, רגעי צלילות, שביעות רצון, שדים, שוויון נפש, שחרור גב תחתון, שחרור חגורת השכמות, שיווה, שיווי משקל, שיטות היוגה, שינה, שינוי, שלווה, שעורי יוגה, שעורי מדיטציה, שעור לחיים, שרי אריסון, שרירי בטן, שרירי הליבה, תאווה, תודעה, תירגול מתמיד, תכנית-על, תנודות מחשבה, תנוחת העץ, תרגול, תרגול בייתי, תרגול מדיטציה, תרגילים לגב התחתון, תרגילים לחימום הגוף

ציטוט נבחר

כמה דאגות מסיר אדם מליבו כשהוא מחליט לא להיות משהו, אלא להיות משיהו — קוקו שאנל