להחזיק אננדה

3 בפברואר, 2010 מאת ליאת

אננדה היא המילה בסנסקריט למונח שפרושו הוא אושר עילאי או bliss באנגלית והוא מתייחס לאותו אושר עילאי שקיים בבסיס הקיום של כולנו כשאנחנו במצב שבו אנחנו רואים בברור את היותנו נפרדים מכל המבנים הגשמיים, נפשיים, ומנטליים שלנו ומעולם התופעות הגשמי ומאוחדים עם אותו גרעין פנימי ונצחי, שקיים בכל יצור ובכל דבר – שאחת התכונות שלו (כשאנחנו באים איתו במגע) היא אנדדה – אושר עילאי שלא דומה לשום עונג גשמי וזמני.

רובנו חווים לאורך החיים שלנו רגעים כאלה, בהם יש בנו תחושה גדולה של שקט ושלווה פנימיים גדולים.
רגעים שבהם אנחנו מבינים באופן ברור ועמוק שהכל בסדר, מפוייסים עם העולם ומרגישים שלא נחוץ לנו דבר נוסף על מה שיש, שאנחנו ברי מזל מעצם היותינו: נושמים, חווים, מסתכלים, קיימים.
רגעים בודדים שבהם אנחנו ערים לטבע האמיתי שלנו – אח"כ הרגע עובר, וההבנה העמוקה הזו נשכחת, ואנחנו שוב משתוקקים לעוד משהו חיצוני אחר, שימלא אותנו מבחוץ, וכך זה ממשיך עד הרגע האננדי הבא.

"אדם צריך להתרכז, בו זמנית, ביקום כולו או בגופו שלו, המלאים באושרו של העצמי (self).
אז, דרך עצמיותו שלו, הופך האדם עירני וחי את האושר העילאי"

(מתוך sri vijnana bhairava tantra)

בתור מי שעושה את דרכה בעשור האחרון בניסיון לחוות כמות גדולה יותר של רגעי אננדה, שאלתי את עצמי לא אחת איך להחזיק באננדה הזאת, איך לתת לה להימשך לאורך זמן, בעיקביות.
ההכרה בכך שהאושר הזה שוכב שם כל הזמן, מוכן בשבילי ובכך שהדבר המרכזי שמפריד ביני ובינו הוא זה שאני שוכחת, מעסיק אותי רבות, והעובדה שמה שיש כאן, הוא לא חוסר ידע אלא פשוט אמנזיה כרונית, טורדת את מנוחתי לא מעט בשנים האחרונות.
וכמו בפוסטים אחרים שכתבתי בעת האחרונה, גם כאן, נראה שהתשובה היא לא רק במה שאני עושה אלא גם במה שאני לא עושה בתוכה, במה שאני עוזבת, ונראה ששני המרכיבים האלה חייבים להתקיים בד בבד:
משהו צריך להיעשות, פעולה מכוננת ומשהו צריך להיעזב, להתרפות ולאפשר לדברים להתחולל בזמנם.
כמו אותם גלים של שקט שבאים בין מחשבה למחשבה, כמו הרווח שנמצא שם בין שאיפה לנשיפה ונשיפה לשאיפה הבאה, כך גם כיסי האננדה – אי אפשר באמת להחזיק אף אחד מהם בכוח מבלי להפר את טבעם האמיתי: אי אפשר לעשות שקט, צריך לשתוק בשביל זה, להפסיק לדבר, ובאושר האננדי הזה אי אפשר להיזכר בכוח, בדיוק כמו אותם מקרים בהם אנחנו מנסים להיזכר נואשות במשהו ומייגעים את מוחנו בכוח כדי להיזכר ובסוף נזכרים בו ימים אחרי, כשלא ניסינו בכלל לתפוס אותו או להחזיק בו, אז הוא בא.

אחד הדימויים שחוזרים על עצמם בטקסטים שונים, הוא דימוי הגנן.
הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות, הוא להיות גננים טובים, כלומר, להכשיר את הקרקע להתרחשות.
אנחנו יכולים לזרוע את הזרעים הנכונים, המשובחים ממינם, בעונה הנכונה, יכולים להשקות יום יום במסירות, לזבל, לעדור, לעקור עשבים שוטים, לגדר מסביב – ויום אחד, בזמנו החופשי, משהו פורח או נותן פרי.
ואולי זוהי תמצית העשיה הרוחנית באשר היא. היא תמיד מורכבת מעשיה ועזיבה, או אימון ואי- היצמדות, או אם מתעקשים בסנסקריט (ואנחנו מתעקשים :smartass: ) אביאסה ו-וואירגיה.
אנחנו יכולים רק לפעול ולחכות להתרחשות, וכשמגיע פתאום מן רגע כזה מזוכך וחופשי ומתמלא באננדה, לא נותר לנו אלא לחוות אותו במלואו ולתת לו ללכת ולדעת, שהזרע שלו טמון שם בפנים וישוב לפרוח, בזמנו.
וכשאני מצליחה באמת לשחרר אותם את הרגעים האננדיים המופלאים האלה מבלי לנסות לשכנע אותם להישאר לעוד כוס תה, ומבלי לספור את הדקות עד שובם, אני מגלה שהם חוזרים לעתים תכופות בהרבה ממה שנדמה לי, נשארים לאורך זמן, וכשהם הולכים בשלום, משהו מהם נשאר בחוויה שלי ונראה שאני שוכחת אותם קצת פחות.

נושאים: הקרב הפנימי, תרגול | 4 תגובות »

4 תגובות

  1. מאת בן השמשות :

    אביאסה ו-וואירגיה. תמיד אמרתי שזה כל מה שצריך.
    http://www.youtube.com/watch?v=-CKMaSnKixc

    ציטוט

  2. מאת קן_ל :

    יופי של פוסט. וגם נראה לי, שאם נוכל פשוט לאהוב כל (בהדגשה) כל מהלך שקורה לנו בחיינו (גם הרגשות הקשים, המחשבות המעייפות וכו') גם אז זה יהיה סוג של אננדה. :flrr:

    ציטוט

  3. מאת יעל :

    כתוב יפה מאוד. אבל שאצליח ליישם משהו מזה. :flrb:

    ציטוט

  4. מאת אלמוג :

    שתי מחשבות עלו בי בקשר לזה.
    האחת היא תחושה כזו של "הכל בסדר, הכל טוב, הכל כמו שהוא צריך להיות" שיש לפעמים, אני זוכרת שלידלוף כותבת על משהו כזה וכשקראתי את זה הזדהיתי.
    השניה היא מה שאנחנו במשפחה קוראים "הלב רוצה להתעטש", ברפרנס לאלתרמן. אבל אולי זה לא בדיוק זה.
    שני סוגים של אושר.

    ציטוט

תגובה:

:alien: :angel: :angry: :blink: :blush: :cheerful: :cool: :cwy: :devil: :dizzy: :ermm: :smartass: :getlost: :biggrin: :happy: :heart: :kissing: :lol: :ninja: :pinch: :pouty: :sad: :shocked: :sick: :sideways: :silly: :sleeping: :smile: :tongue: :unsure: :w00t: :wassat: :whistle: :wink: :wub: :batman: :trbn: :chinese: :eek: :thumbup: :thumbsup: :flry: :flrr: :flrb: :flrw: :cocktail: :icecream: :hug: :bred: :bgrey: :byellow: :starred: :stargrey: :staryellow: :yoga1: :yoga2: :yoga3: :yoga4: :yoga5: :yoga6:

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועשויה לעכב את תגובתך. אם התגובה אינה מופיעה, צריך פשוט להמתין מעט.



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

סרטונים

צילומים

קישורים

נושאים

ארכיון

תגים

4 עיוורים ופיל, U2, אגו, אהבה, אהימסה, אומללות, אושר קיומי, אטמן, אי היצמדות, אי השתוקקות, איזון, אלה רק החיים, אלוהים, אלכימיה, אמונה, אמנות, אננדה יוגה, אננדה יוגה ברעננה, אנשים לחוצים, ארג'ונה, ארתור, אשליה, בדיוק מה שאני רוצה, בומביי, בייתי, ביקורתיות, בלונים, בקאסנות, בת הטוחן, גאווה, גאולה, גבולות, גורו, גורמי הסבל, גלות, גם וגם, גשר, דיוק פנימי, דיכאון, דליפה אנרגטית, האופנישדות, האוקינוס האטלנטי, הארה, הבהגווד גיטא, הבחנה מבדלת, הגיבן מנורטדם, הודו, הוודות, היוגה סוטרות לפטנג'לי, הכרת תודה, המהבהארטה, המיתולוגיה ההודית, המעשה הנכון, הנסיכה ממונקו, הנשמות הטובות, הסוטרות של שיבא, הסתפקות במועט, הפחתת מתחים, הקרב הפנימי, הרפיה, השראה, התודעה הקוסמית, התחדשות, התחלות, התמודדות עם לחץ, התמודדות עם מוות, התמודדות עם פחד, התקף חרדה, חום, חופש, חורף, חיבור פנימי, חיזוק מערכת החיסון, חיזוק קרקעית האגן, חיים אינטנסיביים, חיי נצח, חיפוש רוחני, חירות, טמפל גרנדין, טנטרה, טפס, טרנספורמציה, יבשה באופק, ידיעה, יוגה, יוגה באיזור השרון, יוגה ברעננה, יוגה ומדיטציה באיזור השרון, יוגה ומדיטציה בשרון, יוגה לאחר לידה, יוגה למתחילים ולמתקדמים, יוגה לנשים בהריון, ימים קשים, יציבות, יציבות פנימית, יצירת מציאות, כאב, כאבי גב, כאבי גב עליון, כאבי גב תחתון, כבדות, כניעה, להוציא את הכלב, להיות מאושרת, להרגיש בבית, להתחיל ולהמשיך, ליאת מנדל יוגה ברעננה, לפתוח את הדלת, לצאת אל היער, מדיטציה, מהות, מודעות, מולה בנדהה, מוסיקה, מורה מחליפה, מחבואים, מחסום יצירתי, מכתב פתיחה, מסירות, מסרים בבקבוק, מרחב פנימי, מרלין, מתח, מתיחות רגליים, נוכחות, נינוחות, ניקוי רעלים, ניקיון פנימי, נסים, נפילה, נשימה, נשימות מקררות, נשמה, סדנאות יוגה, סופים, סטודיו ליוגה ברעננה, סיבולת לב ריאה, סמאדהי, סערות, סרטוני וידאו, סרט מצוייר, עלובי החיים, עמוד שדרה, עמידת ראש, פחד, פירות העשיה, פיתולים, פליטת פה, פסח, פראניאמה, צ'אקרות, ציפיות, צלילות, צמדי ניגודים, צמחים נדירים, צעד אחד, קארמה, קבלה, קומפוזיציה, קוצב לב, קיץ, קסמים, קרישנה, קרקעית האגן, רגעי צלילות, שביעות רצון, שדים, שוויון נפש, שחרור גב תחתון, שחרור חגורת השכמות, שיווה, שיווי משקל, שיטות היוגה, שינה, שינוי, שלווה, שעורי יוגה, שעורי מדיטציה, שעור לחיים, שרי אריסון, שרירי בטן, שרירי הליבה, תאווה, תודעה, תירגול מתמיד, תכנית-על, תנודות מחשבה, תנוחת העץ, תרגול, תרגול בייתי, תרגול מדיטציה, תרגילים לגב התחתון, תרגילים לחימום הגוף

ציטוט נבחר

טבעו של אלוהים הוא עיגול, שבו המרכז נמצא בכל מקום, וההיקף בשום מקום — אמפדוקלס