חם בטבריה

כמה דברים עולים במוחי אסוציאטיבית כשאני חושבת על קיץ: אבטיח, גופיה, ללכת יחפה, יתושים ו… המשפט החוזר על עצמו בשעורי יוגה: "אולי נדליק מזגן??"

אז זו בדיוק התקופה בשנה שבה מתחילות להישמע בשעורים אנחות מועקה מהחום והלחות שקיימים בחוץ ומתגברים עם התרגול.

זאת גם בדיוק התקופה שבה אני חוזרת לדבר על החשיבות הרבה שיש  לחום ביוגה, בתקווה לשכנע ולזכות מחדש באמונם של כמה פרצופים מיוזעים.

אני מזכירה בעדינות, שאחת ממטרות היוגה היא ליצור חום גדול. לא סתם חום גדול, בערה פנימית, שרפה.

דבר ראשון וחשוב, מהבחינה הפיסית החום שאנחנו יוצרים, משמן ומרכך את השרירים והמפרקים שלנו, ומאפשר להם להחליק בקלות אל תוך התנוחות מבלי להזיק לגוף שלנו.

בתרגול עצמו יש תחושה שעם החום המצטבר לאורך האימון יש התרככות הולכת וגדלה של הגוף ותחושה שהגוף ממש מתמוסס כמו חמאה אל תוך התנוחות.

יתרה מזו, מה שקורה פעמים רבות הוא, שההתמקדות בחום הפנימי שהולך ומצטבר בתוך הגוף עוזרת מאוד בהתמודדות עם החום החיצוני.

קור לעומת זאת, נוטה לכווץ את שרירי הגוף ולהקשות אותם – זאת הסיבה שבחורף צריך קודם לחמם היטב את הגוף לפני שמתחילים להיכנס אל תנוחות לעומק, לעומת תרגול קייצי שהגוף מתחמם בו מהר מאוד עם תחילת האימון.

יצירה של חום פנימי אדיר בתרגול בשילוב רוח קרה של מזגן, לא זו בלבד שתוקעת את תהליך הריכוך והפתיחה של הגוף, אלא גם עלולה לגרום לשרירים מכווצים, מקוררים או תפוסים – ללא ספק, לא המצב שנרצה לצאת איתו משעור יוגה :cwy:

מבחינה אנרגטית, אנחנו רוצים להבעיר את האש הפנימית ואז לשלוט בה ולהשתמש בה לכמה מטרות חשובות – בשפת היוגה קוראים לחום הגדול הזה טפס.

אולי המטרה החשובה ביותר של הטפס הזה, היא ניקיון: מכיוון שמטרתם של היוגים היא תודעה שקטה הם הבינו מקדמת דנא, שגוף עמוס ברעלים ופסולת בהכרח לא יוכל לחוות שקט תודעתי.

מכאן, שאחת ממטרותיה המרכזיות של ההאטה יוגה היא ליצור את השקט והנקיון הזה בגוף, ובתוך יצירה של גוף חזק שקט ונינוח, יכולה לשכון תודעה חזקה, שקטה ונינוחה.

כשם שמחטאים או מעקרים מחט באמצעות להבת אש, כך גם החום הפנימי שאנחנו יוצרים בתרגול היוגה מחטא, שורף וממיס את הפסולת הפנימית שלנו: פסולת פיסית, נפשית ומנטלית שמתמוססת ומופרשת החוצה, בין היתר דרך נקבוביות העור באמצעות הזיעה.

אין דרך קלה לומר את זה, ביוגה רוצים שנזיע. :sideways:

שורשים עמוקים

מעבר לזה, נמצאים שורשיו של הטפס כבר בכתבים המוקדמים ביותר של היוגה (ריג וודה) וקשורים ישירות לאלמנט הפולחני של תרגול היוגה, לפיו התרגול שלנו הוא אקט טקסי ובו מתבצעת טרנספורמציה.

טרנספורמציה שמתאפשרת הודות לאש שהיתה קיימת בכל טקס שנערך בעולם העתיק וממשיכה להתקיים גם בטקסים בימנו.

האש היתה זאת שמקשרת בין האדם ובין כוחות הטבע או האלים שלהם סגדו בכך שהיתה שורפת את הקורבן ומעלה אותו הלאה למי שהיה מיועד, וכך היה מתחולל השינוי עבור מי שביצעו את הטקס,

כפי שאפשר לקרוא בהרחבה בפוסט המתאר רשמים מסדנה שזה היה נושאה המרכזי (תחת הכותרת טפס).

באותה המידה, החום פנימי מהווה את אש הפולחן בגוף שלנו שממיסה ושורפת את המחשבות שלנו, הרגשות שלנו ושאר הדברים שאנחנו רוצים להקריב ולהתמיר לאיכות שונה.

על תבונה ורגישות

איך שלא נסתכל על זה: היסטורית, סימבולית, מסורתית, פיסית, אנרגטית ונפשית – תרגול היוגה אמור להיות כרוך ביצירה של חום.

אבל יש מצבים מסויימים במציאות של תרגול היוגה בימנו, שיצירתו של חום גדול אינה תואמת את טובת התרגול ואף יכולה לפגוע בו.

במקרים מסויימים, החדרים בהם היוגה מתורגלת לא מאווררים כהלכה או נטולי חלונות, ויש אנשים מסויימים שלא נכון להם מסיבות רפואיות להעלות את חום גופם לטמפרטורות גבוהות,

ודוגמה אחת אחרונה ונפוצה ביותר במציאות המקומית שלנו: ללא ספק יש כמה ימים בקיץ שלנו שהם באמת קשים וקיצוניים מבחינת החום והלחות שבהם ומעמידים את מתרגל היוגה הממוצע במצבים מאתגרים.

ומכיוון שהיוגה בראש ובראשונה מכוונת אותנו להתבוננות והבחנה מתמדת ולהקשבה, גם בסוגיה זו, הדבר הנכון לעשות הוא לתת את הדעת על המצב הנתון, לבחון את הנסיבות ולהפעיל שיקול דעת לגבי מיתון החום וצינון הגוף:

:bred: בראש ובראשונה, חשוב לזכור את העיקרון לפיו לא הכל מתאים לכולם – אם המורה מודע למצבם של  תלמידים שחום ומאמץ יתר לא נכונים להם (נשים בהריון, מצבי לחץ דם גבוה למיניהם וכ'), חשוב להפנות את תשומת ליבו של התלמיד, לעצור, לשבת, לשתות ולצנן מעט את חום הגוף.

במקביל חשוב שמתרגלי היוגה עצמם יהיו קשובים לגופם ולמצבם ובכל מקרה של תחושה לא נעימה או לא טובה ידעו להקשיב ולעצור.

:bred: לפעמים תוך כדי תרגול של פעולה חיונית ומועילה באופן כללי, נוצר מצב (במיוחד אצל מתרגלים מתחילים) שבו המאמץ של הגוף עבורם כ"כ גדול שהם עסוקים לחלוטין באי הנוחות הפיסית ולא יכולים כלל להתמקד בתרגול.

מכיוון שבתרגול היוגה אנחנו רוצים יותר מכל ליצור שקט בתודעה, מוטב לנו לפעמים להפיג את מאמץ השרירים או אי הנוחות שנוצרים בעקבות העבודה.

אחרי שיצרנו רגיעה במאמץ, נוכל להחזיר את עצמנו לעבוד מהמקום הנכון לנו ולכנס את תשומת הלב שלנו בגוף ובהשפעת התרגול עליו.

אותו הדין נכון גם לגבי הסובלים מחום: אם נוצר מצב שבו החום הוא הסוגיה היחידה שמעסיקה אותנו ומונעת מאיתנו להיות מרוכזים ומחוברים, מוטב לנו לצנן מעט את הגוף שלנו, להסיר את המכשול שמונע מאיתנו לחוות את תרגול היוגה ולהמשיך הלאה בתרגול.

:bred: חשוב לזכור שכאן במערב, תרגול היוגה שונה מאיך שתורגל בעבר, אורח החיים הוא אחר, והמטרה בתרגול היוגה היא לספק חוויה טובה של ניקיון ושקט פיסיים ומנטליים למתרגלים.
לכן, אם יש מצבים קיצוניים שבהם המורה מרגיש שהוא מפסיד את הקבוצה לטובת מבטים זועמים וחסרי סבלנות – נכון בעיני, "לצנן את האווירה" תרתיי משמע, למצוא פתרון מקומי לסיטואציה ולעזור לאנשים לכנס חזרה את תשומת ליבם פנימה.

דרכים לצינון הגוף

:bred: האטת הקצב
הדרך הידידותית ביותר למתרגל היוגה לצנן את גופו היא לעצור ולמתן מעט את הפעילות הפיסית כך שייצור החום הפנימי מעט שוכך, כך שבין אם מדובר במתרגלים בודדים, או במצב קבוצתי, תמיד אפשר למתן את התרגול או לאפשר מנוחה כדי לצנן את חום הגוף.

:bred: שימוש במאוורר
אם יש צורך בהתערבות דרמטית יותר, מאווררים הם אביזר ידידותי ולא מזיק למשתמש: אם הם קיימים בנמצא בחדר, הם בהחלט דרך טובה, להניע את האוויר בחדר ולהזרים אותו, להקל על עומס חום.

:bred: מיזוג
במקרים קיצוניים של חום ולחות שחודש אוגוסט לא אחת מספק לנו, ניתן למזג את החדר לפני התרגול, כך שלפחות תחילת האימון נעימה וצוננת יותר, ואם במהלך התרגול נוצרים מצבים של חום בלתי נסבל שלא יכול להיפתר באמצעים המתונים יותר שהזכרתי למעלה, ניתן להפעיל מיזוג לכמה דקות כדי לצנן את החדר ולשוב ולתרגל ללא מיזוג בחדר שהתקרר מעט.

:bred: נשימות מקררות
מכיוון שהיוגה היא תורה שמתייחסת ונותנת מענה לכל מצבי החיים, קיימים בה תרגולים ובהם תרגולי נשימה שמיועדים לצנן את הגוף (לעומת רוב תרגולי הנשימה ביוגה שמכוונים לחימום הגוף) שבהחלט מומלץ להיות מודעים לקיומם ולבקש מהמורה ללמד לבצע אותם נכון ולעשות בהם שימוש במידת הצורך כדי להקל על עומס חום.

להלן שתיים מהנשימות המצננות הנפוצות:

sheetali - וכאן תוכלו לראות סרטון שמדגים כיצד לבצע אותה.

sheetkari – והנה הסרטון המדגים אותה.

כדי לתרגל את הנשימות, לא מומלץ להסתמך על סרטונים בלבד וחשוב להתייעץ עם המורה שלכם ליוגה ולקבל ממנו/ה תדרוך ישיר.

בכל מקרה, חשוב לי שוב להדגיש שהיוגה יותר מכל דבר אחר, צריכה להתאים לאדם המתרגל אותה, להיטיב עימו ולאפשר לו שחרור וצמיחה בכל הרמות – מתוך הגישה הזו צריך האימון להיבנות ולהשתנות.

ושיהיו לנו אימונים נעימים ועוצמתיים וקיץ קליל :icecream: