טופס טיולים מקוצר

26 במאי, 2009 מאת ליאת

שלשום התקשר אליי פישמן, חברי הטוב משכבר ובפיו בשורות עצובות.
הוא הודיע לי שאלון, הגיטריסט שניגן איתו בלהקה, שאותה אני מלווה, עוקבת, מצלמת ואוהבת שנים – נפטר מדום לב.
בגיל 30 ומשהו, נשוי ואבא לשלושה ילדים קטנים, בריא וטוב לב, הוא הלך לישון, ולא קם.

ההיכרות שלי עם אלון לא היתה עמוקה או קרובה במיוחד. הוא היה חלק בלתי נפרד מנוף אנושי שפגשתי בקביעות. לעתים בתכיפות גבוהה, ולפרקים אחת לתקופה, בהופעות, בצילומים, בחגיגות ובמפגשים. חלק מחוג חברתי אהוב שנהגתי לפקוד.
אחד הימים האלה, היה יום צילומי הקליפ לשיר כוס קפה של פישמן ולהקתו הלוא הם
חבורת אטומיק – שכרגיל ליוויתי בצילומי סטילס.

לפעמים כששומעים סיפורים על מקרים שכאלה, בהם אנשים פתאום, בלי סיבה נראית לעין, כמעט ללא נסיבות, נשלפים מהחיים והופ…הם אינם, יש הרגשה כאילו מישהו שם למעלה או באיזה כיוון שלא יהיה, החליט לגייס אותם למשהו חשוב יותר, ולהעניק להם לאלתר קיצור שרות. להעביר אותם טופס טיולים מקוצר, ארוע השמור בצבא למיוחסים בלבד ולהעביר אותם, ללא דיחוי, לתפקידם החדש.
אחרת, איך אפשר לתפוס את זה? יש משהו במוות פתאומי של מישהו, שמשאיר תחושה חזקה של מעבר דירה. relocation.
התקבלה החלטה חפוזה, והוא ארז מהר רק את המטלטלין הקרובים אליו ביותר ונסע, למקום אחר, לארץ רחוקה, עם קליטה לא משהו…

אז אלון, איפה שלא תהיה, אני מקווה שהיתה סיבה טובה ממש לקידום הזה שקיבלת פתאום. שיש משהו חשוב ממש ממש שלשמו נאלצת לעזוב ולהשאיר מאחוריך משפחה וחברים כ"כ עצובים.

אלון אלפרט. מקווים שאתה עושה שם משהו ממש חשוב

נושאים: כללי | 7,465 תגובות »

7,465 תגובות

1. מאת אלון אלפרט :
   26 במאי, 2009 בשעה 12:50

   אני בשוק. קוראים לי אלון אלפרט. זה לא מצחיק, זו לא בדיחה. פגשתי את אלון במקרה, וצחקנו נורא על זה שיש שלושה אלון אלפרט בעולם. אבא שלי פתח אתמול עיתון, ונהייה לו חושך בעיניים. אני מצטער, לא היכרתי את אלון, אבל אני מרגיש נורא. גם לי יש שלושה ילדים.

2. מאת ליאת :
   26 במאי, 2009 בשעה 12:57

   שלום אלון
   לרגע כ"כ נבהלתי כשראיתי את שם המגיב…
   כמה נורא זה!
   זה מדהים שפגשת אותו, והזוי מה שקרה לו ככה סתם באמצע החיים
   ובעיקר מאוד מאוד עצוב.
   :flrw:

3. מאת אלון אלפרט :
   26 במאי, 2009 בשעה 15:29

   כתבתי על זה משהו בבלוג שלי בדה מרקר.

   http://cafe.themarker.com/view.php?u=77758

4. מאת סגולה :
   26 במאי, 2009 בשעה 15:42

   

   אלון,שתזכה לחיים ארוכים.

   מחזיר אותנו למקום בו אנחנו באמת לא יודעים כלום על העולם הזה,
   גם אם היה נדמה לנו שכן…

5. מאת ליאת :
   26 במאי, 2009 בשעה 16:18

   הי אלון
   אני עדיין לא רשומה ברוב עוונתי בדה מרקר וכבדה עלי כרגע ההרשמה, לכן אני מגיבה כאן. מקווה שתקרא.
   כתבת כ"כ יפה על סיפור פגישתכם המופלאה, על האופן שבו מצטלבות דרכים עם מישהו בחיים, ואין לנו מושג מה בדיוק זה אומר, אם בכלל.
   לא זכרתי את התמונה שהעלת לשם, אבל אני מכירה אותה טוב.
   אני צילמתי אותה… לדעתי ממש באותו יום צילומים של הקליפ.
   בכל פעם שהחיים שלי מצטלבים או רואים את המוות גם אני לא מצליחה מלהימנע לדמיין קרובים, אהובים או את עצמי מצטלבת איתו.
   קשה לתפוס כמה אנחנו קרובים אליו כל רגע.
   אני שמחה מאוד שיהלי מתאושש, ומקווה שאלון, אבא שלו ואמא שלו גם :flrr:

6. מאת אלון אלפרט :
   26 במאי, 2009 בשעה 21:04

   כולנו מתאוששים. אני מרגיש שאיבדתי משהו, ואני לא יכול אפילו לשים את האצבע על מה בדיוק. "חלק מהנשמה" יישמע קצת נפוח, אבל ללא ספק משהו בסגנון. זה לא יוצא לי מהראש. אני מעריך שאת מכירה אנשים קרובים אליו, תמסרי להם שיש מישהו אחר שממש ממש מצטער.

7. מאת ליאת :
   27 במאי, 2009 בשעה 08:32

   אלון אלפרט: אני מרגיש שאיבדתי משהו, ואני לא יכול אפילו לשים את האצבע על מה בדיוק. "חלק מהנשמה" יישמע קצת נפוח, אבל ללא ספק משהו בסגנון.

   למעשה אני ממש מבינה את ההרגשה.

8. מאת limlim :
   27 בנובמבר, 2009 בשעה 00:08

   חצי שנה אחריי מצחיק-עצוב אבל והמקום היחיד בו קל לי ומרגיש לי לכתוב זה דוקא כאן,לך אלון אלפרט האחר שאינני מכירה..+שאני קצת בעילום שם..
   אלון אלפרט שהכרתי ניגן איתי כמעט שנה(בס,למרות שתמיד טען שהוא בעצם גיטריסט) ומסמל עבורי את התקופה בה התחלתי לשיר את שיריי האישים,תחילתה של תקופה שסימנה את שמונה השנים שבאו אח"כ,כך שעם הסתלקותו אשכרה משהו כבה בי ,איזו אנרגיהעל אף שלא היינו בקשר רציף בשנים האחרונות.אלון(dude)היה איש מצחיק על באמת,היתה לו מן מעטפת כזו שלא ממש היה קל לחדור דרכה ומאידך היה נינוח ונגיש.אינטלגנט חסר תקנה ואיש שעשה שינוי גדול בחייובדיוק באותה שנה מיוחדת.
   אנחנו החברים מתכוונים להעלות ערב לזיכרו,קשה לי לבקר בביתו שננטש כי שנים ארוכות לא היינו בקשר ממשי(חצי שנה לפני נפגשנו אצל חברים משותפים) ולהוציא ביקור אחד במהלך השבעה אני לא מרגישה נוח לבקר את אשתו(עלייה אני חושבת המון,המון..) ואת ילדיו המדהימים,עצוב כ"כ.
   אני מאחלת לך שנים ארוכות וטובות,וסליחה על הפלישה..limlim

9. מאת limlim :
   27 בנובמבר, 2009 בשעה 00:19

   ולך ליאת באיחור אטומי..הבנה וחיבוק

10. מאת גלעד מנחם :
    20 במאי, 2010 בשעה 23:10

    אני עבדתי עם אלון בבבילון , תמיד היה לו חשיבה מחוץ לקופסה
    וחשיבה במגוון צבעים ולמרות שפיטרו אותו מבבבילון הוא תמיד
    היה בגישה חיובית ולחשוב באופן אופטמי, אני חייב לציין שאפילו
    חלמתי עליו איזה לילה ,שנסעתי איתו במכונית כסופה עם גג נפתח
    ונסענו בדרך שביל שמסביבינו היו עצי אקליפטוס ובקשתי ממנו מדיי
    פעם להאט והיתה מוסיקה מיוחדת שתמיד שמע, הגענו למבנה סינימטק
    באמצע חורשת האקליפטוסים וקראנו איזה שלט של הופעה שאמורה להיות באותו ערב ,הנחתי את ראשי על כתפו ואמרתי לו שאני כל כך
    מצטער שהוא כבר לא איתנו ,והוא תפך לי על הגב ואמר שטויות
    תמשיכו בלעדיי ,בזה הסתיים החלום
    התחושה קשה , האיש היה יקר ,אהוד ,מוערך וחבל שהוא איננו

11. מאת ענבל בן עמי :
    25 בינואר, 2011 בשעה 14:58

    אני עבדתי עם אלון בכלי זמר למעלה מארבע שנים,הזמן עבר ומידי פעם אני נזכרת בו וכ"כ מתגעגעת..זה בלתי נתפס ואני כ"כ מצטערת
    בשביל אישתו המקסימה וילדיו
    אלון היה אחד האנשים הכי אמיתיים שיצא לי להכיר ופיו וליבו תמיד
    היו שווים. פעם הופענו יחד במועדון הבארבי והוא היה אחד הגיטריסטים הכי מרגשים ומגניבים שיש
    מקווה שטוב לDUDE שם למעלה , שהוא מוקף בירוק ושמיים וגיטרה טובה ושמידי פעם גם הוא נזכר בנו כמו שאנו בו :cwy:

12. מאת ליאת :
    25 בינואר, 2011 בשעה 15:48

    תודה ענבל על התגובה
    מדהים שאחרי כמעט שנתיים, אנשים מגיעים איכשהו אל הפוסט הזה, ובאים לספר ולכתוב עליו, וזה כ"כ יפה בעיני
    דרך התגובות כאן שלכם, אני לומדת להכיר יותר מקרוב את האיש הזה שהיה כנראה ללא ספק משהו מיוחד מאוד.
    תודה גדולה לכל מי שכותב כאן :flrw: :flrw: