גלים של שקט

אחרי תקופה ארוכה של העדרות, שוב בסלון, שעה חשוכה, רגליים משוכלות.
מולי החלון הגדול שלי, המוכר: עץ תות ענק בשלכת, ואחריו דקל נמוך והברוש סוגר את הפינה השמאלית ומשאיר בדיוק את אותו המרחב הקבוע ביניהם לשמים להתפרס.
בתוך הראש שלי, המחשבות שלי המוכרות: מסלול חיי, דרכי עד כה, דרכי מפה והלאה, יחסיי עם עצמי לאן, עבודתי, השעור האחרון שהעברתי, השעור הבא שאעביר, התלמיד הבעייתי, סדר יומי, הרגע הזה. המשך »