למסירה: כחדשה + קלת דעת
ובכן…
זה זמן לא כתבתי כאן, וזה לא שחלילה נכנסתי לסמאדהי עמוק והתאחדתי ישירות עם התודעה הקוסמית – לא חלילה, הראש שלי עמוס כתמיד במחשבות ושברי פוסטים ורעיונות גולמיים ומגושמים מכאן ועד מיקרונזיה.
אבל כמו תמיד איתי, כשיש רעיון חדש שמתבשל במוחי, על אחת כמה וכמה אם הוא קשור לתחום שאני עוסקת בו, אין מצב שהוא יצא החוצה מתוך המערכת שלי אלמלא עשיתי עבודת דוקטורט עליו, חקרתי, טחנתי, קראתי, עיבדתי ובדקתי היטב שכל מילה שכתובה שם היא אמת צרופה.
וכך, בזמן שהבלוג ואתם קוראיי הנאמנים נשארים מיותמים, אני יושבת פה עם ערימות של ספרים, ועשרות פתקים שעליהם משורבטים שברי רעיונות מותחלים וקטועים שלא מתקדמים לשום מקום.
זה זמן שאני מגלגלת את הידיעה בראשי, שהבלוג שלי הוא בייתי שנועד להכיל, לא רק הגות מופת אלא גם קישורים קטנים ציטוטים, שירים או כל דבר שעולה על רוחי, בלי הצורך לכתוב אותו כמסה כבדת משקל שכל מילה בה נשקלה ונבדקה מן היסוד עד הטפחות – הא, אבל זה כמובן ידרוש ממני קצת יותר קלילות דעת ואווריריות ואת היכולת לשחרר חלקי אמיתות ומחשבות שלא עוכבו קשות לחקירה, וזו אולי ה-משימה שלי בחיים האלה, שאני לא מפספסת שום הזדמנות כדי להתחמק מלבצע אותה :ninja:
אז השבוע, בעקבות הצורך לחידוש והתחדשות עיצבתי לי מודעת יוגה חדשה.
כן, זה נכון, תמיד כשאנחנו חשים צורך בשינוי פנימי אנחנו בוחרים קודם לשנות את החיצוני (תספורת חדשה, בגד חדש, מערכת סראונד חדשה לגמרי – או במקרה שלי מודעת יוגה חדשה לגמרי ) ולפעמים זה עובד כך, מהחוץ אל הפנים, כל עוד בעקבות החוץ מתחילה הנעה של תהליך פנימי, והשינוי לא נשאר רק קליפה חיצונית, שם וצורה ריקים מתוכן (כמו שקורה עם כ"כ הרבה "שינויים פנימיים" שאני רואה בסביבתי)
אז בעקבות תהליך ההתחדשות, והניסיונות הקשים להיות קלה לשם שינוי, קבלו אותי ואותה – חדשות וקלות דעת:
נושאים: תרגול | 414 תגובות »
30 במאי, 2010 בשעה 14:57
מקסים, ואיפה תפרסמי?
30 במאי, 2010 בשעה 15:27
הו… האיפה אינו מהווה בעיה :sideways:
תודה קנג'י :heart:
30 במאי, 2010 בשעה 15:45
אהבתי מאוד. אני עוקב אחרי הבלוג שלך כבר זמן מה, מקום שמרגיש לי כמו בית.
30 במאי, 2010 בשעה 16:02
בהצלחה
30 במאי, 2010 בשעה 16:06
תודה רבה חברים.
רון, התרגשתי לקרוא את תגובתך. המילים שלך הן כנראה חלומו של כל בלוגר. תודה רבה
תודה חוה :flrw:
30 במאי, 2010 בשעה 16:44
צבעוני ויפה! תתחדשי :heart:
30 במאי, 2010 בשעה 17:55
את יודעת שהייתי מעדיפה את הילדה באותה פוזציה בדיוק(אפילו עם עגיל באף..), אבל את בטח צפית את תשובתי זו, מה לעשות?
אני לא משאירה ילדים עזובים בשטח
בכל מקרה תתחדשי, זה אסתטי ויפה ומקווה שאכן יגיעו שינויים פנימיים מבוקשים. :flry:
30 במאי, 2010 בשעה 18:02
אינשם יקירתי
האמת היא שלא צפיתי את תשובתך זו, אבל עכשיו משבאה, אני כ"כ לא מופתעת :silly:
לילדה מקום של כבוד, והיא עדיין חיה ובועטת (בעיקר בועטת), אבל אין להשוותה ללקשמי אלת השפע שבמודעה שלי שברכתה נחוצה לכולנו בהקשר זה ובכלל.
ואכן אמן ובעזרת השמ(ש) והאלים יבואו שינויים פנימיים מבורכים על כולנו.
לחיים :cocktail:
30 במאי, 2010 בשעה 19:22
:flrb: :flrr: :flry: :heart: :flry: :flrr: :flrb:
דרלינג, כיף כתמיד לקרוא אותך… תאורי הכובד קלילים לגמרי ומעוררי שמחה אז אולי זה לא כל-כך נורא…
המודעה מאירה ומקסימה ומיד העתקתי את מספר הטלפון שהיעדרו היה אחת הסיבות לכך שלא יכולתי לבוא אתמול
ונורא אוהבת את מגוון האייקונים שיש אצלך בבית, אז…
flrb: :flrr: :flry: :heart: :flry: :
:kissing: :tongue: :trbn: :angel: ולחיים :cocktail: