מסתורין הדברים? איני יודע מהם מסתורין
המסתורין היחידים הם בכך שיש מי שחושב על מסתורין
מי שעומד בשמש ועוצם את העיניים
מתחיל שלא לדעת השמש מהי
ולחשוב דברים רבים המלאים בחום
אך הוא פוקח את עיניו ורואה את השמש
ושוב אינו יכול לחשוב על כלום
כי אור השמש שווה יותר מן המחשבות
של כל הפילוסופים ושל כל המשוררים
אור השמש אינו יודע מה הוא עושה
ועל כן אינו טועה והוא רגיל וטוב
פרננדו פסואה
נושאים: מקורות היוגה | 989 תגובות »
בכל פעם שאני מאבדת ביטחון באהבה של אנשים כלפיי, אני יודעת שאני מאבדת ביטחון באהבה, נקודה.
באהבה שלי כלפיי, בעצם קיומה בתוכי, בעצם יכולתי לחוות אותה, להרגיש אותה, לחיות מתוכה, להיות מלאה בה.
כשאני שומעת בראש את הקול ששואל: האם אוהבים אותי מספיק? מה הייתי רוצה לקבל ממי שאוהב אותי ואיך? אני יודעת שהשאלה הזו היא גשר אל השאלות האמיתיות: האם אני אוהבת אותי מספיק? מה אני יכולה לעשות בעניין?
בכל פעם שאני מרגישה שהייתי רוצה לשמוע הצהרות אהבה גדולות ונצורות, לקבל מאנשים הרים וגבעות, אני יודעת שאני היא זו שצריכה לצאת מגדרי בשבילי, להוכיח לעצמי שאני מוכנה להוריד את הירח בשבילי.
והרי מתי אי פעם הסתפקתי באמת בהצהרת אהבה חיצונית לי? מתי באמת האמנתי לה? וכמה פעמים היא מילאה אותי בתחושת סיפוק ואהבה עמוקה?
וכשאני נפגעת או מתאכזבת ממילים ומעשים של אנשים, אני יודעת שהם פוגשים את הסוגיות שלי, הפחדים, החששות ושופכים כתם אור על מה שמאכזב אותי בי.
מכוונים את הסמן אלי כדי להצביע על הכיוון הנכון, כדי להזכיר שאני שוב צריכה לצאת מעורי כדי להיכנס לליבי.
[yt]WIVh8Mu1a4Q[/yt]
לשנות את ליבי – כל אחד צריך ללמוד מתישהו… :smartass:
נושאים: תרגול | 1,083 תגובות »
לפני שבוע נסעתי זו השנה השניה ברציפות לסדנא בת שלושה ימים עם prasad rangnekar
כמו תמיד כשמגיעים למקום או סיטואציה שקשורים לזכרון מהעבר שיש אצלנו בראש, אנחנו מגיעים עם שק מלא ציפיות.
גם כשאנחנו מנסים לבוא נקיים ופתוחים, עצם הזיכרון שקיים אצלנו, מהווה גורם להשוואה שנמצא שם כל הזמן בגב הראש שלנו, ופרטנר נאמן למשחק מסירות בין המציאות העכשווית לזו שחווינו בעבר.
אז אחרי חוויה עוצמתית מאוד ששבתי איתה מהסדנא הקודמת, ציפיות מהסדנא הזו היו בלתי נמנעות כמובן.
נושאים: יומן יוגה | 830 תגובות »
