לצאת מעורי – להיכנס לליבי

9 באוגוסט, 2010 מאת ליאת

בכל פעם שאני מאבדת ביטחון באהבה של אנשים כלפיי, אני יודעת שאני מאבדת ביטחון באהבה, נקודה.
באהבה שלי כלפיי, בעצם קיומה בתוכי, בעצם יכולתי לחוות אותה, להרגיש אותה, לחיות מתוכה, להיות מלאה בה.
כשאני שומעת בראש את הקול ששואל: האם אוהבים אותי מספיק? מה הייתי רוצה לקבל ממי שאוהב אותי ואיך? אני יודעת שהשאלה הזו היא גשר אל השאלות האמיתיות: האם אני אוהבת אותי מספיק? מה אני יכולה לעשות בעניין?
בכל פעם שאני מרגישה שהייתי רוצה לשמוע הצהרות אהבה גדולות ונצורות, לקבל מאנשים הרים וגבעות, אני יודעת שאני היא זו שצריכה לצאת מגדרי בשבילי, להוכיח לעצמי שאני מוכנה להוריד את הירח בשבילי.
והרי מתי אי פעם הסתפקתי באמת בהצהרת אהבה חיצונית לי? מתי באמת האמנתי לה? וכמה פעמים היא מילאה אותי בתחושת סיפוק ואהבה עמוקה?
וכשאני נפגעת או מתאכזבת ממילים ומעשים של אנשים, אני יודעת שהם פוגשים את הסוגיות שלי, הפחדים, החששות ושופכים כתם אור על מה שמאכזב אותי בי.
מכוונים את הסמן אלי כדי להצביע על הכיוון הנכון, כדי להזכיר שאני שוב צריכה לצאת מעורי כדי להיכנס לליבי.

[yt]WIVh8Mu1a4Q[/yt]

לשנות את ליבי – כל אחד צריך ללמוד מתישהו… :smartass:

נושאים: תרגול | 1,083 תגובות »

1,083 תגובות

  1. מאת רועי :

    רק שתדעי שגם אני אוהב את הוידאו הזה, גם את הפוסט הזה וגם אותך!
    אז שיהיה לך אחלה של יום! :ninja:

  2. מאת ליאת :

    תודה על האהבה יקירי!
    היו כמה שירים שעמדו על הפרק, נשקלו בכובד ראש והועמדו לחקירה נוקבת:
    הצינית שבי דאגה שחלילה לא יהיה מתקתק מידי
    הצד שרוצה להוציא אותי מגניבה, דאג שלא יהיה נדוש
    הצד שמפחד בי, חשש שלא יהיה חשפני מידי רגשית
    והחלק בי שחייב לצאת מבין במוסיקה, גם אמר את שלו…
    בסוף, נבחר השיר הזה שפשוט לוחץ על הכפתורים שלי – אלה שקשורים לקצב פעימות הלב שלי, ולמדד הברק בעיניים :pinch:

    הרבה אהבה בחזרה :heart:

  3. מאת שוות_נא :

    איזה מותק את . חכמה אחת. אוהבת אותך :flrr:

  4. מאת אינשם :

    אחלה קליפ. אני אוהבת שירים שלוחצים על כפתורים, את יודעת.
    דווקא זה לא מהחזקים שבהם, אבל בכל זאת קצת.. והקליפ עושה אותו עוד יותר.

    נו!! זה כל כך פשוט, אהבה, מה כל כך מסובך? אוף :shocked:

  5. מאת נורית :

    חופשי לוחץ על כפתורים.
    נשיקות

  6. מאת עודד :

    איזה כיף להם שם בקרח, משתעשעים בשלג
    ואני מזיע פה בלחות המהבילה שליד הירקון

    שיר מקסים.. :icecream:
    אבל את לא צריכה לשנות את :heart: , הוא בסדר גמור, נראה לי ככה אז תאהבי את עצמך כמו שאת :pinch: ואז כולם גם..
    כמו השיר:
    Love you just the way you are…

  7. מאת יניב :

    ליאת היקרה,

    אני קורא אדוק של הפוסטים שלך כבר כמה חודשים טובים.
    כל כך כיף לעצור הכל ולראות שהנה, ליאת כתבה עוד פוסט ואפשר לעשות פוס מהריצה ולעצור. לנשום. וכל כך, כל כך להנות.

    כולי תקוה שיום יבוא ותאחדי את כל הפוסטים לספר. ולא, לא בשביל לעשות קופה, אלא בשביל להפיץ את הבשורה.

    תודה מקרב לב
    יניב

  8. מאת שושנת_מזל :

    מצטרפת לתשבחות ומזכירה שאני מאד מאד אוהבת אותך :heart:

  9. מאת ליאת :

    יקיריי האהובים
    תודה רבה על כל האהבה, והליווי הצמוד הזה כאן ובכלל בחיים.
    זכות גדולה נפלה בחלקי להיות מוקפת בחברים נפלאים וקהל קוראים כמוכם
    :heart:

    אני חושבת שהכוונה ב- change your heart מתכוונת ללקיחת האחריות חזרה אלינו, יצירת השינוי בפנים ומשם גם תבוא הקבלה של עצמינו בדיוק כפי שאנחנו.

    ושוב תודה ו- :heart:

  10. מאת אורחת לרגע :

    הי ליאת, הפוסט שלך מרגש ונוגע במיוחד.
    תהיתי האם מה שתארת הוא תמיד נכון?
    האם לדעתך בכל סיטואציה שבה אני מתאכזבת מאחרים זה בהכרח אומר שעליי להסתכל על מה שמאכזב אותי בי?
    האם תמיד ובכל סיטואציה כזאת שתיארת, זה בהכרח אומר שעליי לצאת מעורי ולהיכנס לליבי?
    האם אין סיטואציה שהיא פשוט אכזבה מהאחר ואינה קשורה לאכזבה שלי מעצמי?
    :flrw:

  11. מאת ליאת :

    הי אורחת לרגע
    תודה על התגובה המרגשת.
    שאלה מצויינת שאלת (מישהי חכמה פעם אמרה לי שהאנשים הגדולים בעולם הם לא אלה שיש להם את התשובות הנכונות אלא אלה שידעו לשאול את השאלות הנכונות :smartass: )
    אני חושבת שאנחנו נמצאים תמידית ביחסי גומלין עם סביבתנו, משפיעים ומושפעים ללא הפסק מהקשר הזה שבין עולמנו הפנימי וזה שמחוצה לנו ומכיוון שכך, הסיטואציות החיצוניות לנו בד"כ משקפות או מתייחסות גם לדברים שאנחנו חווים בתוכנו.
    כשמשהו או מישהו מוציא אותנו משלוות נפשנו זה בד"כ שלנו עצמינו יש איזושהי סוגיה לא פתורה עם אותו עניין שבגללו הוצאנו משלוותנו, שכן אחרת, לא היינו כ"כ נרעשים בגללה.
    וכמו שכולנו יודעים, לפעמים קורית סביבנו איזושהי התרחשות, אבל בנו, היא לא מעוררת שום כעס או תגובה מיוחדת לעומת מצבים אחרים בהם סיטואציות חיצוניות לנו מערערות אותנו כליל.

    ולשאלתך, אני לא בטוחה שתמיד הדברים יהיו קשורים לאכזבה שלך מעצמך, אבל בד"כ קיומה של תחושת אכזבה אצלינו מהאחר, מצביעה על כך שהיו ציפיות מסויימות, להתנהגות שונה ממה שקיבלנו – וזה כשלעצמו קשור בעיני לאיזושהי סוגיה (לאו דווקא אכזבה כמו שתארתי בפוסט הזה) שמעסיקה אותנו עצמנו, אחרת מראש לא היינו חשים תחושות קשות.
    היכולת להתבונן ולראות שאני חווה אכזבה בגלל תגובה חיצונית לי, מאפשרת לי לבחון מחדש דברים ולשאול את עצמי שאלות:
    - אולי יש לי ציפיות גבוהות מידי מאנשים?
    - אולי הציפיות שלי מוצדקות אבל אני מסתובבת עם אנשים שאינם יכולים לספק לי את מבוקשי?
    - אולי אני מצפה מאחרים להתנהגות שאני עצמי מתקשה לעמוד בה?

    בכל מקרה כל התנהגות חיצונית לנו שיוצרת בנו איזושהי תחושה, טובה או קשה, היא הזדמנות מבחינתי להפנות את הסמן מהחוץ אל הפנים ולבדוק מה אנחנו יכולים ללמוד ממנה, על מה היא מצביעה אצלינו ובעקבות זאת לאפשר את תחילתו של שינוי, מהמקום היחיד שבו שינויים קורים – מבפנים :sideways:

    מקווה שהצלחתי להבהיר את כוונתי, ואם לא, אשמח כמובן להמשיך ולשוחח :flrb:

  12. מאת אורחת לרגע :

    תודה ליאת על התשובה העמוקה.
    העלית בהחלט שאלות שאני לא פעם שואלת את עצמי, בעניין ציפיות ואכזבות. וזה נכון שכשעולות אכזבות יש מקום לבדוק את הציפיות.

    אני חושבת שהמשפט שלך שבעיקר העלה בי את השאלות הוא:
    "וכשאני נפגעת או מתאכזבת ממילים ומעשים של אנשים, אני יודעת שהם פוגשים את הסוגיות שלי, הפחדים, החששות ושופכים כתם אור על מה שמאכזב אותי בי."
    ולכן תהיתי בעניין האכזבה מעצמי… והאם המשפט שלך הוא בהכרח תמיד נכון.
    בכל מקרה, גם אם אין דבר כזה "תמיד נכון" , יש מקום תמיד להפנות את החץ פנימה.
    תודה. :flrb:



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

נושאים