פוסט פוסט חירות

כולנו תולים את אושרנו במשהו. כולנו כלואים בתוך מצב כזה או אחר: כזה שנולדנו לתוכו, כזה שיצרנו לעצמנו או כזה שהחיים ארגנו לנו. איפה בתוך זה יושב מושג החירות הפנימית שלנו? להלן מחשבות עתיקות חדשות בעניין

מעבדות לחירות לעבדות

בפסח כולם יוצאים מעבדות לחירות, כולם מדברים על יציאה מעבדות לחירות, כולם משלבים את הצמד הזה שעולה לגדולה להלן עבדותחירות בכל משפט שלהם.

לקראת הפסח כולם מחכים לחופש, לזמן פנוי , להפוגה, להפסקה לחירות ואיפשהו עם ימי החופשה המצטברים, המשפחתיות התכופה והארוחות בכל חמש דקות, מתחילים להישמע קולות מצוקה.

ציפיה לחזור לשגרה, רצון להתנקות, לחדש את הדיאטה, להבטיח לעצמנו הבטחות חדשות, שהילדים יחזרו לגן – בלי ששמנו לב, החירות שלנו הפכה לעבדות בעצמה. כל סממני החופש בהתגלמותו הפכו לגורמים מעיקים שמהם אנחנו רוצים להשתחרר. המשך »