מצאתי את עצמי נוסעת השבת בכביש החוף.
הכביש היה פנוי, והנוף משני צדדי עף, ממש כמו המחשבות שלי (אם כי לא באותה מהירות מופרזת כמוהן).
וככה כשאני נותנת לנוף המוכר להימרח בזווית העין, נתפסתי פתאום על שלט פרסום לאחת המשתלות שממוקמות על הדרך. השלט היה גדול, וורדרד ומאיר עיניים ואמר: צמחים נדירים
המשך »

החלון הירוק הזה מולי, נראה כמו ממקום אחר כשאני מבודדת אותו במחשבה מסביבתו הטבעית, ומסתכלת רק עליו.
בעצם כל דבר כך, מחובר, מרושת לעולם שסביבו ונפרד, קיים בפני עצמו.
כך יהיו חיי תמיד, וכל הארועים במהלכם: נפרדים, קיימים בפני עצמם ומחוברים לעבר, לנסיבות, להשתלשלות ארועים ואל העתיד: איזו דרך שפרוסה קדימה ולרוחב. המשך »

זה לא חדש שהעיסוק שלי באהבה על כל גווניה ממלא חלק ניכר ממחשבותיי.
כתבתי לא מזמן על האהבה ככוח מגן ועל היכולת לחפש ולמצוא בכל אדם ובכל דבר את אותו ניצוץ טהור.
ובכן, המחשבות על הניצוץ הזה ממשיכות להטריד את מנוחתי כמעט כל יום.
ולמה אני אומרת להטריד? מכיוון שדווקא בימים קשים או ברגעים שבהם נראה שהחסד הזה איננו, נדמה לי שיש לי שליחות מיוחדת למצוא אותו, את הניצוץ הזה, את האהבה הזו שנמצאת במקומות הכי פחות צפויים. אהבה מוזרה. המשך »

יש תופעה מרתקת שאני עוקבת אחריה שנים, והיא שכשמשהו מתחיל להעסיק אותי באיזושהי רמה, הוא מתחיל להדהד בכל מקום בחיים שלי.
אני מתחילה לשמוע אותו, לראות אותו, ולקבל אותו בכל מקום שאליו אני מפנה את מבטי.
ספר שאני פותחת במקרה ונוחתת היישר על פיסקה שמתעסקת בעניין המדובר, אדם שאני פוגשת ומדבר איתי עליו, תכנית בטלביזיה שבזיפזופ מקרי בל לדעת את ההקשר שלה אני נופלת על המשפטים שמדברים על הנושא שלי וכך הלאה..

המשך »

אחד הדברים שאני מתכננת לכתוב עליהם זה זמן, הוא עובדה מעניינת ששמתי לב אליה.לפעמים, אנשים נוהגים באופן מאוד חומרני עם ענייני הרוח. כלומר, אפשר להיות מאוד חומרניים, אפילו לגבי החיפוש הרוחני.

את כולנו מניע הרצון להשיג משהו בחיים. אנחנו רוצים להשיג עושר, רכוש, עבודה טובה, כסף, מעמד, הנאה, חברים, כוח, שליטה.

אבל האמת היא, שגם החיפוש הרוחני עשוי לעתים להפוך מאוד הישגי. אנחנו רוצים להשיג בו שחרור, שלווה, שקט, בריאות, אמת ולפעמים אנחנו הופכים מאוד חמדנים אפילו ביחס לאלה. המשך »

תכלית הנפש האנושית היא להתנסות בכל – כדי שהיא תוכל להיות הכל.
איך היא יכולה להיות למעלה, אם מעולם לא היתה למטה?
איך היא יכולה להיות שמאל, אם מעולם לא היתה ימין?
איך היא יכולה להיות חמימה, אם אינה מכירה קור? טובה, אם היא מתעלמת מרוע?
ברור מאליו שהנפש אינה יכולה לבחור להיות דבר, אם אין ממה לבחור.
כדי שהנפש תתנסה בגדולתה, עליה לדעת מהי גדולה. והיא אינה יכולה לעשות זאת אם אין דבר פרט לגדולה.
וכך מתחוור לנפש, שגדולה קיימת רק במרחב של מה שאינו גדולה.
משום כך הנפש לעולם אינה מגנה את מה שאינו גדולה, אלא מברכת אותו – רואה בו חלק מעצמה שחייב להתקיים, כדי שחלק אחר ממנה יגיע לכלל ביטוי.
הריפוי הוא תהליך של השלמה עם הכל, ולאחר מכן בחירת הטוב ביותר. אתה מבין?
אינך יכול לבחור להיות אלוהים, אם אין לך אפשרויות בחירה אחרות.

ניל דונאלד וולש מתוך שיחות עם אלוהים