תכנית-על

3 באוגוסט, 2009 מאת ליאת

אנחנו יצורים מוגבלים, הוא אומר.
מוגבלים ביכולת התפיסה שלנו, מוגבלים ביכולת ההבנה, מוגבלים ביכולת הראיה והשמיעה.
מוגבלים בזמן.
כמו אוויר הכלוא בתוך בלון, אנחנו מסתובבים בתוך הגוף שלנו, משוכנעים שהבלון שלנו הוא יחיד ומיוחד, שהוא טוב יותר או טוב פחות מבלונים אחרים, ובפנים, יש אוויר. ממש כמו זה שבחוץ או בתוך כל בלון אחר.
כשהדבר היחיד שמפריד בין האוויר שבתוך הבלון שלנו ובין האוויר שבחוץ, הוא חתיכה של גומי. המשך »

נושאים: הקרב הפנימי, יומן יוגה, תרגול | 2 תגובות »

שקוף כמו שועל

6 ביוני, 2009 מאת ליאת

היו לי פעם קלפי חיות אינדיאנים. בדומה לקלפי טארות, אפשר לבחור מהם קלף יומי.
יש על הקלפים האלו איורים מקסימים של חיות (בעיקר חיות שמאפיינות את דרום אמריקה) ואל חפיסת הקלפים מצורף ספר ובו על כל חיה יש פרק המפרש את סגולותיה ותכונותיה ואת המשמעות של קריאת הקלף, וכן מגוון פריסות שאפשר לעשות בעזרת הקלפים.
בקיצור, הייתה תקופה, שבה הייתי בוחרת באקראי קלף חוזר של שועל. הפירוש לבחירת קלף שועל בספר דיבר על היכולת להיות רואה ואינו נראה. (זה דבר שבזמנו היה לי קשה מאוד להתמודד איתו) המשך »

נושאים: יומן יוגה, סיפורים קוסמיים | תגובה אחת »

ביאת המשגיח

5 ביוני, 2009 מאת ליאת

פעם אמרה לי מיכל (אישה חכמה ויקרה לי), שלדעתה יש השגחה פרטית ועליונה שמגנה עלי.
לא היה לי הרבה מה לומר על זה. באותה העת לא היה לי שום עניין בישויות אסטרליות ונשמות מגנות, ובילדותי פיית השיניים מעולם לא הניחה מתנות מתחת לכרית שלי (שום דבר המעיד על חוסר באהבה כלפיי, רק על הורים קיבוצניקים :smile: ) כך שהמבט שלי כנראה אמר: ????

המשך »

נושאים: יומן יוגה, כללי | 5 תגובות »

בקאסנה

17 במאי, 2009 מאת ליאת

יום רביעי.
יום האימון הארוך שלי. 9:00 בבוקר, בחדר עולה השאלה "אז מה נעשה היום?" – "בקאסנות", אני מצייצת בלי לחשוב. (אוסף בלתי נדלה של תנוחות שיווי משקל על הידיים)
החברים שלי מסתכלים על החלשלושה המצייצת שהכירו לפני שש שנים במבט זועף של מי שנבעטו זה עתה מהמיטה ועומדים לסגור איתי חשבון אח"כ: מה בקאסנות? איזה בקאסנות בראש שלך על הבוקר? וחוצמזה, ממתי נהיית חובבת באקסנות יא ציפציף??
אני כבר הבנתי שזו היתה טעות והתחרטתי על פליטת הפה אבל זה כבר היה שם בחוץ בחדר, מאוחר מידי כדי לדחוף אותו חזרה. המשך »

נושאים: יומן יוגה | אין תגובות »

יבשה באופק

17 במאי, 2009 מאת ליאת

תנודות מחשבה. תנודות בכלל,
לפעמים טווח התנועה שלהם כ"כ גדול והן עוברות מקיצוניות לקיצוניות כ"כ מהר.
הכנתי ארוחת בוקר מאוחרת. בחרתי צלחת בצבע טורקיז כרקע. עליה כתמים ירוקים של מלפפון, אדומים של עגבניה, צהובים של ביצה ולבנבנים של לחמניה (מקמח לבן, רחמנא לצלן שמצאתי במכולת).

סידרתי אותה בקומפוזיציה מיוחדת והתחלתי לאכול בידיים. עם כל ביס משתנה הקומפוזיציה ואני מסדרת אחת חדשה, נקשרת אליה ונאלצת להיפרד ממנה עם הביס הבא – יש ימים שצריך כ"כ מעט כדי להיות מאושרת. המשך »

נושאים: יומן יוגה | 2 תגובות »

אז איזה יוגה את מלמדת?

11 במאי, 2009 מאת ליאת

"אז איזה יוגה את עושה?" – הם שואלים, מייד לאחר המשפט השגור: "אהה, מורה ליוגה…איזה יופי"
אני מכחכחת בגרוני. זו שאלת השאלות. ה-שאלה שבלעדיה שום שיחה על יוגה אינה שלמה.
אז אני מכחכחת שוב בגרוני  ונותנת לעצמי שהות קטנה כמו אומרת לעצמי: "יוצאים לדרך – here we go" המשך »

נושאים: יומן יוגה | אין תגובות »

בכל זאת הגענו למרות הכל

11 במאי, 2009 מאת ליאת

להיות אמנית

אחד הדברים שמדהימים אותי כל פעם מחדש, הוא לראות איך אל רוב הדברים המשמעותיים ביותר בחיינו הגענו במקרה,
בניגוד לכל תחזית שהיו מנבאים לנו, בניגוד לכל ציפייה או משאלת לב שהייתה לנו בילדותנו.
במהלך חיי נשביתי בכמה מהפנטזיות הפופולריות.
זה התחיל בגיל מאוד צעיר עם שקיעתי בחלום "הרקדנית" שנמשך עשור, והמשיך עם הגיעי לבית הספר לאמנות, ונפילתי (הבלתי נמנעת)  אל תוך חלום "האמנית".

המשך »

נושאים: יומן יוגה | 7 תגובות »

מכתב פתיחה

11 במאי, 2009 מאת ליאת

מכתב פתיחה הוא תמיד הפוסט הקשה מכולם. קשה במיוחד עבורי.
יש אנשים שטובים בהתחלות, אח"כ אין להם מושג איך להמשיך. הם מתחילים בקול תרועה רמה ומכריזים על פתיחת ה- X, ואז לא יודעים לאן לפתח את זה כי הם ממחלקת הפתיחות, ופיתוח זה כבר לא ההתמחות שלהם.
לעומתם, יש את אנשי הסופים. כשצריך לשים נקודה בסוף משפט סיום, הם יודעים לקחת כל התחלה ואמצע, לקלוט מהם את התמצית, (גם אם אין להם מושג ירוק בנושא המדובר) ולכתוב מכתב סיכום מרגש עם סימני קריאה, ושורות מחץ הצופות אל העתיד. בברכת חג חירות שמח ופסח כשר. המשך »

נושאים: יומן יוגה | 6 תגובות »

לפוסטים הבאים »



סדנת יסודות המדיטציה ברעננה

חיפוש באתר






פוסטים אחרונים

נושאים